ברכת הלבנה

שלום לכבוד הרב!
רציתי לדעת האם לדעת הרמב"ם יש מקום לברכת הגומל על ניתוח קטרקט?
תודה

שלום וברכה הרב רצון יש לי 2 שאלות מטרידות.
1) כתוב בגמרא, שכל מי שרואה פרי ואינו אוכל ממנו, יתן את הדין בעולם הבא. ואני שואל, מהו המסר שבא לומר אומר המשפט? כי הרי יש צורך ל"מעט תענוג", וידוע שצריך להשתלט על תאוות האוכל, והמשתמש במשפט זה, יכול למצוא לו תירוץ להתענג מהמאכלות ולרדוף אחר האוכל.

שלום וברכה למורנו הי"ו האם הבעל חייב לברך הגומל לאחר שאשתו ילדה (הבנתי כי האשה פטורה מברכה זו )

מה הברכה על פיתה שעשויה טחינה גולמית וקמח שקדים, שנאפית במיקרוגל?

האם ברכתה מזונות או שהכל?

שלום לרב
בברכת המזון בעשרה או בשלושה כשאחד מברך בקול רם את כל הברכה, האם עדיף לשתוק ולכוון ליבו לברכה או שיברך בשקט עם המברך בקול רם?
תודה רבה

לק"י
שלום לכבוד הרב
"החרסת מצוה מדברי סופרים...ונותנין לתוכן חומץ" (חמץ ומצה פרק ז יא)
"לפי שאינו חייב על היין ועל החומץ שתיים,כי החומץ לא נאסר אלא מחמת עיקרו שהוא יין" (מצות לא תעשה רו)
"ועוד סובר ר' אליעזר שדבש ויין תפוחים וחומץ ענבי הסתיו מתטמאין משום משקה...וכלל הוא אצלינו ששבעה משקין בלבד הן שמתטמאין" (פיהמ"ש תרומות פרק יא ב)
האם חומץ יצא מכלל שם יין?
האם בנזיר כיון שהחמירה תורה "ועד זג לא יאכל" בכלל זה חומץ ?
האם ניתן לומר שמכאן ראיה לטיבולו בכל משקה ולאו דוקא משבעת משקין?
תודה רבה

מארי נכבד. חזרתי מפריז, צרפת, ואני רוצה לשתף את מארי בהתלבטות הלכתית. כשביקרתי במסעדות שם, וניחו בפני פיתות או לחמים (בגט) - ואני קמתי בכדי לחפש את מקום נטילת היידים, אמרו לי מארחיי כי איני זקוק לכך, משום שהלחמים הללו ברכתם מזונות לעולם מפני שהם עשויים ממי פירות ללא מגע מים כלל. אם כן, אני בא לשאול את מארי בשני דברים.
1. האם זה מועיל לשיטת רבינו, ואכן אין צורך בנטילה ולעולם ברכת לחם זה - מזונות?

1) הכיצד אנו מברכים ברוך שאמר וישתבח כל יום הרי אלו ברכות שאינן מוזכרות כלל בש"ס (כך הפרי חדש כותב בסי' נא שאינן מוזכרות וכותב שצ"ע איך אנו אומרים אותן כל יום וגם אני הקטן חיפשתי בפרוייקט השו"ת ולא מצאתי זכר לברכות הללו ולמרות שהטור כותב בסי' נא' שאנשי כנה"ג תיקנו את זה עדיין לא מצאתי שום משנה ותוספתא שמזכירות כי הוא זה על ברוך שאמר וישתבח) ברוך שאמר וישתבח מוזכרות לראשונה בגאונים ובכל זאת הרמב"ם כתבן בסידורו היאך?
2) האם אישה יכולה לברך על הלל בחנוכה בגלל שאף הן היו באותו הנס והיא לא פטורה מחנוכה בחגים אני מבין שהיא אסורה לברך שהרי נשים לא מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא?

האם לפי רבינו מותר לברך את ברכת המאורות של יחיד כנוסח סידור רס״ג (בשעת הדחק במיוחד) ?

בס"ד לאחר שיוצאים מבית הכסא ונוטלים ידיים ומברכים "אשר יצר" : האם יש חילוק שצריך לברך לאחר ניגוב הידיים במטלית אולפני? כמו נטילה לפני אכילת פת ?