השקעות

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב: לפי הרמב"ם
1. האם מותר להשתמש בכרטיסי אשראי?
2. מה דינם של פריסת תשלומים ללא ריבית?
3. מה דינם של תשלומי "קרדיט" שלוקחים עליהם אחוז מסויים של ריבית?
4. האם מותר להיכנס ל"מינוס" בבנק? (הכולל אשראי מהבנק)
5. האם מיותר לחרוג מהמינוס? (מעבר למה שהבנק "התיר" ואז עלי לשלם אחוז גבוה יותר של ריבית?)
6. מה דינו של היתר עיסקא בבנקים בישראל? (לפי הרמב"ם)
תודה רבה.

שלום כבוד הרב,
בארה"ב החוק אומר כי לווה שלא עומד בתשלום ההלוואה יכול לתת את הנכס שבגינו נתנה ההלוואה לבנק ובכך מסתיימים חובותיו, בארץ לעומת זאת הבנק ימכור את הנכס והלווה ישאר חייב לבנק את ההפרש בין הסכום שהתקבל עבור הנכס ליתרת החוב. איזה מהגישות (אם בכלל) תואמת את ההלכה?
תודה רבה, גולן

שלום לכבוד הרב,

ברצוני לקחת הלוואה מבנק יהב. כמובן ההלוואה היא בריבית. האם מותר הדבר?

אדם לקח הלוואה בערבות, ונפטר לפני שהגיע מועד הפירעון. האם הערב צריך להחזיר את ההלוואה?

שלום כבוד הרב שאלתי בעניין משפט התורה ומשנת הרמב"ם שאני מאוד מתעניין 1 - היכן כתוב במשנה תורה על קניין סודר? 2 - והאם זהו הקניין שהרמב"ם מדבר עליו בהלכות מלווה ולווה פרק ה, הלכה יג "שקנו מידו" או שמדובר על קניין כמו שהרמב"ם מזכיר בהלכות מכירה פרק ה, שזה רק כדי להראות התחייבות? 3 - האם מותר להלוות בצמוד למטבע זר (נניח דולר או יורו)? היכן זה כתוב ברמב"ם, האם זה קשור לפרק ה הלכה יא - יב במלווה ולווה?
תודה רבה נחמן

אני מעוניין לתת כסף לסטודנט שעומד להתחיל את לימודיו, בתנאי עיסקא (לא היתר - עיסקא, אלא עיסקא ממש, שחציה מלוה וחציה פיקדון), עד סיום התואר. ע"פ ההלכה, אם יש רווחים הוא צריך לתת לי חצי מהרווחים, ואם יש הפסדים, אני נושא בשני שליש מההפסדים. השאלה היא, איך אפשר לחשב את הרווחים וההפסדים? מצד אחד, התואר האקדמי כשלעצמו הוא לא רכוש שאפשר למכור תמורת כסף; מצד שני, ברור שלתואר יש ערך כספי, כי הוא מאפשר למחזיקו להתקבל לעבודות שבהן השכר גבוה הרבה יותר. איך אפשר לחשב את זה? (נניח שאני סומך עליו, כך שאין לי צורך בעדים או בשבועה, אני רק רוצה לדעת איך צריך לעשות את החשבון).

שלום כבוד הרב,
אני עובדת בחברה (המורכבת משתי חברות בנות שהתחברו), שבה נותנים הלוואות ללקוחות. בעבר, לחברת בת אחת, שנתנה הלוואות - יש התר עסקה ולחברה האחרת, שלא נתנה הלוואות - אין התר עסקה. כיום, החברה (המורכבת משתי החברות), שייכת לחברת אם, (שם אני מאמינה שיש התר עסקה אבל לא בטוחה....) כיום, אנחנו נותנים הלוואות לכל הלקוחות, (של שתי החברות). האם הלכתית, זה בסדר? אפילו שבפועל, יש התר עסקה רק על שם אחת מחברות הבנות, אם לא, איך אבקש לקבל היתר עסקה? איך אפשר לתקן את ההלוואות שנתנו עד היום? בברכת חג אורים שמח, מ.