שלום וברכה
1. האם מארי ז"ל הכיר פירושים של פילוסופים יהודים גדולים כמו שלמה מימון וליאו שטראוס על המורה, וא"כ מה היתה דעתו עליהם?
2. בימינו שיודעים שהארץ לא שטוחה, האם עדיין חייבים להקפיד על הלכות מים שלנו?
3. רבינו לימדנו, שלא כל דברי חז"ל הם קבלה. ושאלתי היא, כיצד אנחנו יכולים לדעת מה בדבריהם זה תורה שבע"פ ומה אמרו מחכמתם? כי שאני לומד גמרא, אני רואה במפורש שהרבה דברים שחכמים אומרים, גם בהלכה, נראים כסברות שלהם, ולא כתורה מסיני. א"כ האם אפשר בכלל לעשות הפרדה כזאת בין דברי חז"ל לתורה שבע"פ?
4. איך היו אומרים במקור גמרא או תלמוד?
5. בהלכות יסודי תורה (וגם במו"נ) אומר רבינו שעל כל ביטויי ההגשמה על ה' אמרו חכמים "דיברה תורה כלשון בני אדם". אבל בשום מקום בגמרא לא מצינו שאמרו כן על ההגשמה, רק על כפילויות בלשון (כגון לנדור נדר), שלדעת - חלק- מהחכמים לא צריך לדרוש אותם, כיון שבני אדם מדברים כך והם לא מדקדקים על כל מילה, והתורה דיברה בשפתם.
6. בתשובה אחרת כתבת: "רבינו כתב: "והענינות הנקראים פרדס בכלל התלמוד", והענינים הנקראים פרדס הם הנזכרים בפרקים הראשונים בהלכות יסודי התורה (מורנו הרב יוסף קאפח, שם, ת"ז, א, (יד) אות מט). והם נכללים בכלל תלמוד, בגלל עומק העיון שנדרש כדי להבינם." איך בדיוק הלכות יסודי תורה הם הם הפרדס המוזכר בתלמוד, שהרי ידוע לכל, שכל ספר המדע כתב רבינו מסברתו ומחכמתו אבל אין דבריו אלה מוכרחים לא מהתורה שבכתב ולא מהתורה שבעל פה, ואיך התיאולוגיה של רבינו הפכה לפרדס של חז"ל?
תודה רבה