1. דין תורה מתיר באופן עקרוני לאיש לשאת יותר מאישה אחת. בפועל הדבר לא רצוי, ויש שמבחינה הלכתית גם בלי חרד"ג, חז"ל לא יתירו לו, אם לא יוכל להבטיח את צרכיהן האישיים והקיומיים. דין תורה מבחינה עקרונית, מתיר, וזאת בשל נסיבות החיים. יש פעמים צורך לאיש ביותר נשים, ויש פעמים צורך לנשים להתחתן עם איש למרות שהוא כבר נשוי, למרות שיפה הנפש יכחישו זאת, אבל זו מציאות חיים. כשם שיפה הנפש מעלימים עין מן הצורך לאנשים מסוימים יותר מאישה אחת, ואז הם מתירים להם אישה מינוס, כלומר אישה הידועה בציבור (=רק לא אשתו שנשא אותה באהבה וכדת משה וישראל).
2. בימינו יש חרד"ג לאחינו האשנזים שאומץ במידה מסוימת ע"י אחינו הספרדים, והתימנים לא קיבלו את החרד"ג. ויש חוק הביגמיה האוסר לשאת אישה יותר על אשתו.
3. הרה"ר לישראל בפועל אוסרת על כל בני העדות, לרבות תימנים, בגלל החרד"ג ובגלל החוק.