דיני ממונות
בס"ד כך כתב ר' נתן מברסלב: "... ובפרט שרוב המצוות, אפילו שבין אדם לחברו, אי אפשר להבינם על - פי השכל, כגון חצי נזק צרורות שהיא הלכה למשה מסיני, וכן שאלה בבעלים שהוא פטור מכל, שהוא פליאה גדולה, שאם השאיל לו כליו לבד, חייב אפילו באונסין, וכשעשה לו טובה והשאיל לו גם את עצמו אליו אזי פטור, וכן כמה דינים. על כן כל ישראל מאמינים, שבכל המצוות, אפילו שבין אדם לחברו, יש טעמים נסתרים הרבה בכל פרט ופרט" האם הרב מסכים עם דבריו, שגם במצוות שבין אדם לחברו אין הגיון? ואם לא, כיצד אפשר להסביר ע"פ השכל דינים תמוהים כמו שהביא?
בדרך כלל דינים שבין אדם לחברו יש בהן היגיון רב, ולהיגיון יש משקל רב בהכרעות ההלכות הללו. אולם אין ספק שיש הלכות, שקשה לנו לבהגיוננו להבין אותן כמו שאלה ברעלים, ואין צל של ספק, שיש להן הגיון קודש, כלומר הבנה הרבה יותר עמוקה, לצדק האלוקי שיש להן, ואשרי מי שזוכה להגיע לחכמת קודש זו. ורק ברוח זו אני מסכים לדברים דלעיל.