הגדרת פירות וירקות לענין ברכות
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! האם יש במשנת הרמב"ם הגדרות הלכתיות - בוטניות לגידולים שיש לברך על פירותיהם ב"פ העץ, ולגידולים שיש לברך עליהם ב"פ האדמה? בכבוד רב ובתודה
מו"ר הנכבד האם על נענע, ריחן שאני אוכל אותם אם בסלט, ואם בפני עצמם אני צריך לברך כשאני מריח אותם "הנותן ריח טוב בפירות"? או ברוא עשבי / עצי בשמים? מה הכלל בכך?
אם אדם אוכל נענע בפני עצמו, מברך בורא פרי האדמה. אם אוכלו עם הסלט, הרי הוא מברך על הסלט, שהוא על טהרת הירקות, בורא פרי האדמה. ואם מריח את הנענע מברך "הנותן ריח טוב בפירות". האוכל ריחאן בפני עצמו, מברך בורא פרי האדמה. ואם אוכל בסלט ירקות, הברכה על הסלט, בורא פרי האדמה, פוטרת אותן. ואם הסלט הוא של ירקות ופירות, מברך שתי ברכות, בורא פרי העץ על הפירות ואוכל הפרי, ובורא פרי האדמה, ואוכל ירק. ואם מריח ריחאן מברך בורא עצי בשמים.
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! האם יש במשנת הרמב"ם הגדרות הלכתיות - בוטניות לגידולים שיש לברך על פירותיהם ב"פ העץ, ולגידולים שיש לברך עליהם ב"פ האדמה? בכבוד רב ובתודה
האם לשיטתנו בקביעת סעודה על כובאנה הברכה היא המוציא?
ואם כן,
האם בשבת אני יכול לבצוע על הכובאנה (כשהיא שלמה) בצירוף פיתה?
עד מתי (בזמן) מותר לברך ברכת אשר יצר? לפי רבינו?
שלום עלכם הלכות כלאים פרק ה הלכה כ "זה הכלל" ברצוני לקבל הסבר לכלל הנדון האם עלין מדובר על פרי? איזה דוגמא יש לעץ שמוציא עלין והוא אדמה?
תודה ושבוע טוב
הלכה היא שאסור להגיש לאורחים מאכל המחייב נט"י אם ידוע שלא יטלו ידיהם, האם ניתן ללמוד מהלכה זו לשאלתנו?
מהם גדרי האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול", האם המקרה שלנו נכלל בגדר איסור זה?
האם יש להקפיד על עני ולהמנע מלספק לו מזון כצדקה, אם ידוע שלא יברך?
1.האם אפשר לצרף לזימון נער שעדיין לא הגיע לגיל מצוות?
2. האם ראוי להתהלך ברחוב עם הציצית כשהיא מעליך? האם זה מכובד?
היש מעמד מיוחד ליום זה או מנהגים מיוחדים ליום טו בשבט כולל אכילת פירות או נטיעת עצים?
האם אכילת הפירות לאחר הקידוש פוגמת בעונג שבת והינה בגדר הפסק בין קידוש לסעודה?
מהם הסימוכין למנהג יהודי תימן שאינן מברכין לאחר אכילת פירות (ג'עלה) מידי שבת בשבתו היות ונפטרין בברכת המזון?
שלום כב' הרב!
שאלתי היא (בתור תימני בלדי). מדוע ברכת המזון בנוסח בלדי כתובה במקוצר ולא מאוזכר בברכה אחרונה "הרחמן" בצורה מסודרת מה שצריך לומר. יוצא איפא שכל אחד אומר כרצונו, שזה מה שכתוב בסידור ומוסיף מה שירצה, אבלגם נתקלתי בכל מיני נוסחים בלדי אחרים ולא בברכת הרחמן, בקיצור בלעגן שלם ואין נוסח אחיד ויפה לכל הבלדי. מדוע?
שלום וברכה מארי, כת"ח אשאל, כתב רבנו בהל' ק"ש א, ד: "... ומפני דבר זה נהגו כל ישראל לומר שבח זה ששבח בו ישראל אבינו". ושאלתי, היאך מנהג זה עוקר הלכה? הרי אסור להפסיק בק"ש כלל, אפילו לקדושה. היתכן לעבור על הלכה זו בגלל מנהג בעלמא שלא חכמים תקנוהו? למה רבנו השתמש בלשון נהגו? ברוך תהיה לעולם תחיה