רב במחשבת ישראל
שלום לכבוד הרב ערוסי,
החלטתי להפנות את שאלתי לכבוד הרב דווקא, וזאת מפני שהרב בקיא גדול (גם) במחשבת ישראל, וגם בנבכי עולם הרבנות וההנהגה. שאלתי היא כדלהלן: כאשר אדם רוצה להיות רב בישראל, הוא חייב להיות בקיא בנושאים הלכתיים דווקא, אך מדוע אין גם הסמכה/הכרה לרב שבקיא בנושאים של מחשבת ישראל? יש אדם שאין לו בקיאות להורות לרבים הלכות בדיני כתמים ומקוואות, אך הוא כן למד בעיון את "אמונות ודעות" לרס"ג, למד את כל כתיבתו של הרמב"ם בנושאי מחשבה ואמונה, למד את "הכוזרי", את "ספר העיקרים" לר' יוסף אלבו, את ספרי המהר"ל והרמח"ל ועוד, ולסיכום - את כל ספרי היסוד של מחשבת ישראל מדוע אי אפשר ליצור איזה מסגרת פורמלית מצד הרבנות (נניח) שתכיר בידעות הללו? אצל אומות העולם, להבדיל, יש דבר כזה שנקרא "תיאולוג", דהיינו סוג של איש דת פילוסוף שבקיא בתחומי הדיון השכלתני אודות הדת, אולי אפשר שגם הרבנות תכיר באפשרות כזאת? אני די בטוח שגם כבוד הרב מכיר אנשים שהינם בעלי בקיאות עצומה במחשבת ישראל, אבל אין כוחם רב להם בפסיקת ההלכה... גם "מחשבת ישראל" זה מקצוע כביר ואדיר ביהדות, ואולי אפשר לתת גם למקצוע זה סוג של הכרה פורמלית? אשמח לחוות דעתו של כבוד הרב,
בתודה מראש
אין ספק, שבימינו, יותר מכל דור רב צריך להיות איש אשכולות, שהכל בו: מורה הוראה בהלכה, מבין ומסביר גדול בהגות האמונית, מעורה בחברה הפלורליסטית של ימינו ועוד. אולם לא תמיד נמצא איש אשכולות, אך ב"ה יותר ויותר הולכים וגדלים רבנים שהם אנשי אשכולות. אך, לא יטוש ה' עמו, וב"ה יש רבנים שבקיאים בהלכה, ויש במחשבת האמונה וכיו"ב, וכן שכל הרוצה יוכל ללמוד ולקבל את אשר הוא חפץ מרבנים שונים.