דילוג לתוכן העיקרי

שבע ברכות

שאלה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. בשולחן ערוך המקוצר של הרב רצאבי כתוב:"המנהג בקהילותינו מימי קדם כדעת הסוברים שאין שבע ברכות תלויה בסעודה דוקא אלא אפילו שלא בשעת סעודה מברכים אותן בכל עת שהתכנסו קהל לשמח את החתן והכלה. והא בנוי על אדני פז ויסודותו בהררי קודש". בהמשך כתוב:"פנים חדשות לדעת הרבה פוסקים די באדם אחד. אבל לדעת רבינו הרמב"ם וסיעתו אין זה בפחות משניים. וכיון שהדבר שנוי במחלוקת מי יוכל להכניס ראשו בספק החמור של ברכות לבטלה. אכן במקום שיש להם מנהג ידוע לברך אפילו בשביל אדם אחד, אין חשש. כי היכן שיש מנהג אין אומרים ספק ברכות להקל. ובמקומותינו אין המנהג בזה קבוע ומוסכם". כך היה מעשה: היינו בשבע ברכות של חבר - החתן הוא תימני. היינו מעל עשרה אנשים שאכלו פת. לגבי פנים חדשות - היה אדם אחד (ולא שניים) שלא אכל פת. ברכנו את כל שבע הברכות. בדיעבד האם הברכות תפסו? (שהרי יש פוסקים שסוברים שפנים חדשות די באדם אחד, ויש מנהג בקהילותינו שאפשר לברך גם כשלא עושים סעודה)
2. אדם שמברך בורא פרי הגפן בשבע ברכות. האם הוא חייב לשתות בסיום הברכות מהיין?
תודה וכל טוב.

תשובה

1. זאת לא שאלה אם הברכות תפסו, אלא האם הברכות היו לבטלה, בגלל שרק אחד היה פנים חדשות. והתשובה לכך, שבדיעבד לא היו לבטלה, כי היה למברך על מי לסמוך. אבל לכתחילה אסור היה לו לברך כל שבע ברכות, רק הברכה השביעית. אשר למנהג לברך שבע ברכות בשבעת ימי המשנה גם כשאין אוכלים פת, האזן להלכה יומית בענין זה, באתר נצח ישראל באודיו.
2. המברך בורא פרי הגפן חייב לשתות כי זו ברכת הנהנין.