אכן שאלתך היא שאלת חכם. תחילה אשיב על מה שנראה כמחלוקת לכאורה בין רש"י וריה"ל - מחד, לאמר: אין נבואה לגרים. ובין הרמב"ם מאידך, לאמר: יש נבואה לכל אדם הראוי לנבואה, ללא הבדל ייחוס גזע ומין. ואח"כ אתייחס לתמיהתך על הערת הר"י קאפח ז"ל. ובכן גם ריה"ל לא יכחיש שיש נבואה לגויים, כי זו גמרא מפורשת, ב"ב, טו, ב, ועוד מקורות אחרים. והם המקורות לדברי רבינו באיגרת תימן. אלא שהמתבונן בדברי חז"ל, שם יראה שיש דרגות שונות לנבואה: נבואת האדם לעצמו, נבואת הגוי לגויים ונבואת היהודי ליהודים ולגויים. עיי"ש היטב. נבואת הגוי לעצמו או נבואת הגוי לגויים, הם דברי הגמרא ב"ב, שם, ואותם לא יכחישו ריה"ל ולא רש"י, שנביאי ישראל התנבאו לגויים וליהודים, כולם מסכימים. גם רש"י וגם ריה"ל וגם הרמב"ם. השאלה היא האם גר הוא כמו יהודי לכל דבר כדי לזכות בנבואה בדרגה גבוהה, שלימותית, גם לגויים וגם ליהודים. מהגמרא, סנהדרין, לט, ב, ניתן להביא כמו רש"י, שהיתה סיבה מיוחדת מדוע עובדיה הגר זכה לדרגה זו. ואפשר שהרמב"ם יסכים לפרשנות זו של רש"י. אבל גם רש"י וגם ריה"ל וגם הרמב"ם יסכימו, שהגרים אינם קהל ה', כל עוד לא נטמעו היטמעות חיובית בקהל ישראל, כלומר שהתחתנו עם יהודים במהלך הדורות, עד שנעלם שם גויות מהם. כך גם לגבי דין ממזרות וכך גם לגבי מינוי מלך או לשאר שררות. וממילא שגרים כאל הם כיהודים לכל דבר, לרבות אפשרות היותם נביאים שנשלחים לנבא לישראל ולאומות העולם. ומדוע אין הגר שטרם נטמע בישראל זוכה לכך, כי גירותו, שהיא חיובית, והוא הגיע אליה כתוצאה מהיחשפותו לתורת ישראל והכרתו באמת שבה, אבל היא טרם הפכה להיות מוטמעת באישיותו, היא טרם השתרשה בו. ולכן קשים גרים לישראל כספחת, הן בשל חומרותיהם ודקדוקיהם המופרזים, והן בגלל האפשרות והחשש, שיתאכזבו, ויפנו עורף ליהדות. ולכן רק גרים שנטמעו עם יהודים בנישואיהם ובחייהם, הופכים להיות מושרשים והופכים להיות קהל ה' לכל דבר ועיקר. לרבות האפשרות היותם נביאים שליחותיים לישראל ולאומות העולם, גם לפי רש"י וריה"ל וגם לפי הרמב"ם. אשר לר"י קאפח ז"ל. הדבר פשוט, שלא נעלמו ממנו דברי ריה"ל ביחס לנבואת הגרים, ובוודאי שלא נעלמו ממנו דברי רבינו בהל' איסו"ב ובהל' מלכים. ואין ספק שהערתו 27 בפיסקה כז, מאמר ראשון, היא תמיהה על דברי ריה"ל. אבל שים לב לניסוח הזהיר של תמיהתו. ולא בכדי. כי אם היה בטוח שריה"ל בדעה מוחלטת שאין גרים זוכים כלל לשום נבואה בשום דרגה הוא היה תמה על דבריו, בפיסקה קטו מאמר ראשון, ומפנה לגמרא ולא רק לדברי רבינו. והעובדה שהר"י קאפח לא העיר דבר בפיסקה קטו, מעידה שהוא הבין את דברי ריה"ל כפי שהסברתי אותם ועם הסבר כזה הוא יכול להסכים. ולכן בפיסקה כז, תמה הר"י קאפח למה התכוון ריה"ל, ולבד ההבדלים הנזכרים בהלכה כמו באיסו"ב ובהל' מלכים, בין גרים ובין ישראל. וה' יצילנו משגיאות ויאר עינינו במאור תורתו, ויסייענו לידע אמיתת תורתו.