לשואל: הפניתי שאלות 1-6 לר' הדר צברי, שהוא סופר סת"ם, הן משום שאין לי פנאי והן משום שדרכי לחנוך את תלמידי. ולכן יש והוספתי על דבריו או שיניתי את דבריו.
1. באם עשה כך בזרוע (מתוך כעס) שמא הוא צריך לבדוק את עצמו באם כתיבת סת"ם בכלל מתאימה לו? בשלבים המוקדמים של התלמדות תמיד האפשרויות לתסכול מוגברות ולכן עדיף בשלב זה (שיכול לקחת די הרבה זמן) יכתוב אך ורק מגילות. (ר' הדר צברי, סופר סת"ם). זאת ועוד, לעולם על כל אדם לזכור, וכל שכן סופר סת"ם שכל המשבר כלים בחמתו, כאילו עובד עבודה זרה.
2. כיוון שכתב א' ול' כבר כתב שם אדנות. היה יותר כדאי לקלף מלכתחילה. (ר' הדר צברי סופר סת"ם)
3. מכיון שכיום נכתבו כ"כ הרבה סת"ם ומגילות ומכיוון שהרבה שנים היה מאוד קשה להשיג גויל או קלף מעובד כהלכה אנו סומכים במקרים מסוימים על שיטות אחרות (שלא של הרמב"ם) ומכשירים בדיעבד משום עת לעשות לה'... בדיעבד אם יש רק מגילה על קלף כזה יכול להוציא את הציבור או את עצמו אך עדיף שהציבור ימצא לעצמו או ירכוש מגילת גויל. (ר' הדר צברי, סופר סת"ם) ב"ה יש תלמידים שנשמעים להמלצה לרכוש מגילת גויל, כן ירבו, ובמיוחד ספרי תורה.
4. בכתב היד התימני המקורי (ולא לדאבוננו כמו שהרוב כותב היום בחיקוי של כתב ספרדי) קיימים קוצים בראשי האותות בצד השמאלי וזה ליופי האות או יציבת הקולמוס. (ר' הדר צברי, סופר סת"ם)
5. הרמב"ם מכתווין לקוץ שמשנה את צורת האות כגון רגל ה - ה' שבלעדיה תשתנה צורתה לד' או ר'. כמובן גם האות י' שאם רגלה חסרה, פסולה, ועז"ה. (ר' הדר צברי, סופר סת"ם).
6. בכל תיקון סופרים נוסח תימן/הרמב"ם יש אותם. רצוי מאוד שסופר שמתחיל לא יקפוץ לים כתיבת ס"ת לפני שהתנסה בכמה וכמה מגילות וכן מזוזות. (ר' הדר צברי סופר סת"ם)
7. כך דרכו של עולם, שיש שמועות ושמועות שונות, מהן בדוקות ומהן שאינן בדוקות. וכלל יהא נקוט בידך, תפוס את הודאי והזנח את הספק. מארי מורה לנו, בידיעתו, ובאמינותו, וזהו ודאי. ומוסרי השמועות הם בגדר ספק ביחס אליו. אלא אם כן מוסר שמועה מסוים הוא כמו מארי, שאז אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכל אחד ינהג כמנהגו, עד שהעניין יתברר.
8. לגבל בשינוי.
9. אם מלאכה היתה במשכן, תולדה לא היתה במשכן, אבל שווה בתכלית המלאה לאב מלאכה. מעין אב מלאכה דומה ביותר גם מעשית וגם בתוצאה לאב מלאכה.