שליש אוריים, מלח על הלחם בברכה
שלום כבוד הרב!
1)
רציתי לדעת מה פירוש המילים "שליש אוריים" בפיוט עוקד והנעקד ניסיתי קצת לחפש אך לא מצאתי דבר. אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
2) אנו תימנים (שאמיים) ואבי נוהג לשים את המלח על אחת החלות ואז לברך המוציא, האם יש למנהג זה מקור, או שהוא מנהג טעות ועדיף לשים את המלח על השולחן ולטבול בו הפת?
1. כי יצחק הוא אחד משלושה אבות האומה, שהם אורות הומה. ולכן, אם יצחק היה נעקד באופן מוחלט, היתה האומה מאבדת שליש מאורה. למרות שגם עקב לא היה נולד, ואז שני שליש אור האומה היה נאבד. אבל הפייטן מתייחס גם לתוצאה הסופית, שהוא לא נעקד באופן מוחלט, וכך היה ונשאר שיצחק אבינו הוא שליש אור האומה.
ד. דע שמעיקר הדין אין צורך במלח, במיוחד שהפת נילושה במלח, ובמיוחד שיש לפתן כמו חילבה וכיו"ב ללפת, אולם יש מנהג להקריב מלח על השולחן, ולטבל מבציעת הפת אחרי הברכה, במלח. אך גם אני ראיתי שיש מפזרים מלח על הפתח לפני הבציעה. ונראה לי שעושים כן כשיש הרבה מסובים, והחלה גדולה, ורבים רוצים לזכות מן החלה שעליה בירכו, ולכן מפזרים עליה מלח ומחלקים לרבים.