תשובה אחת לכל השאלות. כל המלמד את בן חבירות תורה, אע"פ שאנו בנו, ואינו חייב ללמדו, מאחר והחשיבו כבנו ולימדו תורה, מעלה עליו הכתוב, או נחשב לו, כאילו ילדו, וכאילו הוא בנו. ובאמת שרב שמלמד את תלמידו תורה, נחשב לאביו הרוחני. והתלמיד חייב להקדים את רבו, בכבוד, לפני אביו הביולוגי, אם האבא הביולוגי לא לימדו תורה. כי אביו הביולוגי הביאו רק לעולם הזה, ורבו, אביו הרוחני, הביאו לעולם הבא, שהוא התכלית.