קבלת ספר פסיקה
לכבוד הרב האם כאשר ציבור מקבל עליו ספר פסיקה: כגון הליטאים שקיבלו את המשנה ברורה, ספרדים שקיבלו את דעת המחבר/כף החיים וספרי פסיקה אחרים - האם הציבור בד"כ מקבל על עצמו רק את הספר פסיקה עצמו, או שהוא מקבל על עצמו כרב את מחבר הספר? כגון במשנה ברורה, האם הקבלה היא של ספר המשנה ברורה, או של החפץ חיים כרב? השאלה היא גם עקרונית וגם ניתן להביא נפקא מינות למעשה. לדוגמה האם דעות של אותו מחבר בספרים אחרים גם יחייבו את הציבור. וכן לגבי השקפת עולמו האישית של המחבר ושאלות ציבוריות וכו'.
אין קבלת רב כמורה הוראה לשליש ולרביע. זאת לא שמענו. אלא כל שאדם מקבל עליו רב, בבחינת עשה לך רב, והרב מלמדו תורה, ומורה לו הלכה למעשה בכל תחום, הרי הוא רבו, וינהג כמותו בין לקולא בין לחומרא. כיוצא בדבר, אם מישהו או קהילה לומדים בספריו של פוסק גדול, ונוהגים על פי הוראותיו, הרי הוא כרבם, וינהגו על פיו בין להקל בין להחמיר. היה ואותו רב לא פרסם ספרי פסק בכל תחומי ההלכה, רק בענין מסוים, הוא אינו רבם, אף שהוא גדול. אלא הם יכולים להסתייע בספריו,, אבל אינם רשאים לבחור, שבעניין מסוים יפסקו כמשנה ברורה, ובענייני איסור והיתר ככף החיים וכיו"ב.