עליך לדעת, שמבחינה הלכתית, היום מתחיל מעלות עמוד השחר, ולכן כל המצוות שתלויות ביום, ושאין זמנן בלילה, כגון ציצית, וכן תפילות וכן ברית מילה וכיו"ב, אם קיימן בעלות עמוד השחר, יצא, אע"פ שזמנן מדרבנן מאוחר יותר, משיכיר את חברו (ציצית ותפילין), עיין שו"ע, או"ח, יח, ג, שהרמ"א כתב שאם לבש הציצית מעלות השחר ואילך, י"א דמברך עליו, והוסיף וכן נוהגין. אמנם שת"ז מחק וכן נוהגין, אבל הוא יודה שאם עבר ובירך יצא. וכן עיין במ"ב, שם, ס"ק י, שגם הגר"א והשו"ע, שבדיעבד אם בירך - יצא. וכן בתפילין י"א שיכול לברך לכתחילה משעלה עמוד השחר, עיין בחידושים שבסוף שו"ת חן טוב, עמ' רלה, אות עט. וכן היא שיטת רבינו, עיין דברי רבינו, מילה, א, ח: "אין מלין לעולם אלא ביום, אחר עלות השמש, בין ביום השמיני שהוא זמנה, בין שלא בזמנה, שהוא מתשיעי והלאה, שנאמר וביום השמיני, ביום ולא בלילה, ואם מל משעלה השחר כשר...". ועיין בדברי מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, שם, אות כו, שכתב דברים מושכלים על בסיס דברי הפיהמ"ש, מגילה, ב, ד, שיש יום עובדתי, משתנץ החמה, עד שתשקע החמה ויש יום הלכתי, משעלה עמוד השחר עד צה"כ. לכתחילה, מן היום העובדתי, ובדיעבד, מן היום ההלכתי, עיין פני יהושע, ברכות, ח, ד, שמן התורה מעלות השחר, ומדרבנן, משיכיר חברו לעניין ציצית ותפילין.