קטורת
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. ואם חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה. מי חייב מיתה? מכין הקטורת, או הכהן שמקטיר את הקטורת?
2. מפני שהקול יפה לבשמים. ידוע שיש כח לדיבור להשפיע לטובה או לרעה. האם יש כח לדיבור ע"י אמירת הדק היטב, היטב הדק להשפיע על טיב הקטורת? או שמדובר על קריאת עידוד לשוחקים, וע"י כך הם עובדים יותר טוב, וכך הקטורת תהיה טובה יותר?
תודה וכל טוב.
1. המפטם - כלי המקדש, ב, ח. גם הכהן שנכנס ביוה"כ בקטורת חסרה, עבודת יום הכיפורים, ה, כה.
2. כתב האברבנאל על פרשת כי תשא, פרק ל, שבשעה שכותש סממני הקטורת, היו אומרים הדק היטב, הדק היטב (רבינו, כלי המקדש, ב, ה), כמו מכוונים שקולות אלו יהיו מתואמים, ודבר זה גרם לכך שכל הסממנים נשחקו היטב, ועיין בפירוש עץ חיים של מהרי"ץ, שני פירושים, שהקול יפה לבשמים עצמם, שהבל הפה מייבשם, ונשחקים היטב. ופירוש שני שהקול מזרז ונותן כוח לשוחקים את הבשמים, אחרי שרוצים לגרום לַבַּשָֹמִים, אלא שמהרי"ץ דחה זאת, כי גם כשהקול יפה לשוחקים, ומזרזם, התכלית היא, שהסממנים (=הבשמים) יישחקו היטב.
תכנים לקריאה נוספת
כהן עולה ראשון
אחדש"ו ובקשת השלום והבריאות לרב מאת השם.
מעשה שהיה בבית כנסת הנוהג לפי שיטת רבנו ומהריץ,
ביום חמישי הגיע כהן יחיד לבית הכנסת בה' שפתי תפתח ועלה לדוכן כמנהגינו בתפילה אחת, בירך ברכת כהנים וישב במקומו (הכהן העריך שיאחר ולכן לבש תפיליו וציציתו, והשלים קרית שמע וברכותיה בדרכו לבית הכנסת).
לאחר הוידוי ניגש אליו ה"מעזם" ואמר לו, "למה איחרת? כבר חילקתי את המברכים ויש אורח שקיבל ראשון, תצא ואפצה אותך בהמשך".
הכהן הסכים, לאחר מכן נשאל הרב שהיה החזן, והרב השיב שהכהן אינו צריך לצאת ורק שימחל על כבודו.
הכהן ישב והרגיש לא נעים כ"כ.
השכיבנו הארוכה\ הקצרה
א. מי שהתחיל לומר ברכת השכיבנו ובינתיים הציבור כבר עמדו לתפלה, האם יחתום בברכה הקצרה או ימשיך ברוך שומר וכו' עד סוף השכיבנו הארוכה?
ב. מי שצריך לברך את הנוסח המקוצר של השכיבנו, כיצד יחתום בה?
סתם משנה ר"מ, מניין בעשרה
שלום כבוד הרב,
1 - "סתם משנה רבי מאיר" - מה המשמעות של זה? הרי אין הלכה כר"מ. 2 - במניין בו אני מתפלל קורה הרבה פעמים שאנחנו מניין מצומצם ואנשים ממהרים לעבודה. יש אנשים שלוקח להם הרבה זמן לגמור את העמידה ואי אפשר לחכות להם (הצעתי כמה פעמים לעשות רק חזרה אחת אבל האנשים מתנגדים), לכמה אנשים צריך לחכות שיגמרו את העמידה כדי להתחיל את החזרה? בכבוד רב, דוד
אמירת עושה שלום במרומיו בסוף הקדיש
שמתי לב שהרבה מבני העדה "ש"ץ או בעלי חיוב" אומרים "עושה שלום במרומיו" בלחש" ולכן אי אפשר לענות אמן אחריהם. האם יש להם על מי שיסמוכו? ומה לעשות במצב כזה כדי לא לפספס עניית אמן?
עלייה לתורה
לכבוד הרב שלום רב, אני לוי, אצלינו בבית כנסת אין כהן, ובעליות לתורה הולכים לפי סדר עלייה, מה שיוצא שהגבאי ניגש אלי ומעלה אותי ראשון, שני או מה שיוצא, רוב הפעמים אני מעיר לו שאסור לי לעלות אבל הוא לא מתייחס וממשיך בכך. אני ב"ה לומד בישיבה, השאלה שלי האם יש לי לסמוך על דברי הרמב"ם שפוסק שהגדול בחכמה קודם לקרות? (ח"ו אין פה עניין של יוהרה מצידי אלא אליבא דאמת בעוד שרובם אם לא כולם הם בעלי בתים) יורנו הרב דרכי ד' בכבוד רב
תפילות השחר
שלום הרב.
לא הבנתי מה צריך אני לעשות בתפילות השחר. מחד - הבנתי כי עפ"י הרמב"ם צריך לברך על כל מעשה שיש עליו ברכה שאני עושה אותו בבוקר (שומע תרנגול, לובש חגורה וכו'), אך מאידך - צריך לברך עוטר ישראל בתפארה כשאני לובש את הכיפה -1. זו לא הברכה הראשונה - אז איך אני מברך על השאר? (למשל, כאשר צריך אני קודם כל לברך כשאני מתיישב על המיטה - הרי זה לפני שאני שם את הכיפה)
2. איך בכלל אני מברך על לשים את הכיפה? (האם זה אחר לבישת הכיפה? בלי כיפה? מכסה ראשי במשהו אחר?)
3. איך בכלל אני מברך כל זאת עוד בטרם נטלתי ידיי אחר שנתי?
בתודה...
דין עלייה לתורה כשאין כהן ויש לוי
מה דין עלייה לתורה, כשאין כהן ויש לוי בימי שני וחמישי.
ראה הל' תפלה, יב, הל' יט ובשיח ירושלם.
המשכים קום, יתפלל עם הציבור או תפילה בזמנה ביחיד - מה עדיף?
האם מותר, במקרה זה, לקרות קרית שמע לפני עלות השחר, או לאחר התפילה?
וכיצד ינהג הממהר לדרכו או לעבודתו לפני עלות השחר, מתי יתפלל שחרית ומתי יניח תפילין?
האם ישנו גדר איסור בהנחת תפילין או בברכה טרם זמנם?
צירוף למניין
לק"י
שלום וברכה לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי שליט"א
יורנו רבנו
בדין צירוף למניין ששאלתי את כת"ר מכבר, נתעוררה לי שאלה נוספת, במקרה ועומד העשירי בעזרת הנשים אשר נמצאת באותה קומה עם עזרת הגברים ויש מחיצה ניידת המפרידה ביניהם, האם מצטרף למניין או לא.
והאם יש בזה חילוק אם המחיצה נעשתה לשם צניעות או לשם מחיצה כמבוא באחרונים עיין להר"י קאשטרו בערך לחם (סוף סימן נה).