דילוג לתוכן העיקרי

בדין כלי שלש בו חמץ האם אפשר להכשירו לפסח ובדין התנדנדות בתפילה

שאלה

לק"י יורנו רבינו הייתי בשיעור בהלכות פסח והסבירו שאין להכשיר כלי שלש בו חמץ מהסיבה שהרמב"ם כתב הלכות חמץ ומצה פרק ה הלכה כא :וכן עריבות שלשין בהן החמץ ומניחין אותו שם עד שיחמיץ הרי הן כבית שאור ואין משתמשין בהן בפסח. 1- לפי הבנתי הרמב"ם כותב כך מהטעם שכבוש כמבושל וסתם ככה יהיה מותר להכשיר כלי שלש בו חמץ בצונן ניסתי לבדוק בנושאי כלים ולא מצאתי מה כוונת הרמב"ם יורה לי הרב מה כוונת הרמב"ם בזה? 2- כלי שבלוע בחמץ האם אסור להשהותו בפסח ואם לא מה יעשה בו. האם נכון למכור החחמץ הבלוע בכלי לגוי? או שסומכים על הביטול 3- האם בתימן לעולם לא התנדנדו בתפילת 18? קראתי שלפי השתילי זיתים יש עניין להתנדנדות בתפילה. ה 4- אם היו מקומות בתימן שכן התנדנדו בתפילה? 5- האם הרמב"ם מזכיר דין זה האחרון לאיסור או להיתר. 6- אם קשה מאד לא להתנדנד האם אני נקרא עברין או חוטא אם אני מתנדנד וה' יסיענו על מעשה רצונו ויתן שכרו כפליים לכבוד הרב

תשובה

1. העריבות האסורות הן מחרס, אבל אבל ערביות ממתכת ניתנות להכשרה ע"י הגעלה או ליבון קל.
2. כל כלי מתכות הבלועים בחמץ, אם זקוק להם בפסח, יכשירם לפני פסח או בליבון או בהגעלה, הכל לפי הראוי לו. וכלי שאינו ראוי להכשרה, חרס, חרסינה וכיו"ב, או כלי מתכות שאינו חפץ בהם בפסח, ינקם היטב ויגנזם עד אחרי הפסח. 3-4. לפי הידוע לי, לא התנדנדו בשעת התפילות כלל. ועדיין ניתן לראות את הזקנים מכל המחוזות, שאינם מתנדנדים.
5. לא הזכיר.
6. לפי מנהגנו אין להתנדנד. כי אנו צריכים לעמוד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה באותו כבוד לפחות, ככבוד מלך בשר ודם, שעומדים לפניו ביראת כבוד בלי לנוע.