אמירת אמת
שאלה
שלום וברכה אדם שמספר סיפור שקרה לו, ומדי פעם מוסיף פרטים שקריים, שאין בהן נזק לאדם. על איזה איסור הוא עובר? ומדאורייתא או מדרבנן? לכאורה אין זה מה שרבנו הזכיר בהלכות דעות - שם זה בדרגה חמורה יותר - גנבת דעת.
תודה
תשובה
אם כוונתו לספר דברי גוזמה כדי לנעיין את השומעים ובכך להעביר להם מסרים חינוכיים, או כדי להחזיק ילדים קטנים הרי זה מותר, ולפעמים רצוי. אבל המספר סיפורים שאמורים להיות עובדתיים, באוזני השומעים, וכך וכך אירע, והוא משלב דברים שאינם נכונים, הרי הוא מטעה אותם, וגונב את דעתם.