עיין היטב דבריו המושכלים מאוד של מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל על דברי רבינו, שבת, כט, ח, הערה ח. ולפי דבריו, כוונת רבינו בכלל ההלכתי, שאין קידוש אלא במקום סעודה, היא שקידוש שהוא חד פעמי לכל השבת, הוא זה שסמוך לקידוש ובמקום הקידוש, הוא סועד עם פת. אבל אם רוצה בליל שבת, או בכל זמן אחר ביום השבת, לטעום פרי, או אורז, או כל דבר שאינו פת, אסור לו מבלי שיקדש, וכל זמן שלא קידש על הפת, חייב לקדש כדי להתיר לו לטעום משהו שאינו פת, בכל יום השבת. ולדעתי, אמוראים קידשו בביתם בליל שבת, ואכלו ג'עלה, ולאחר מכן הלכו לסעוד סעודת פת בבית אחר, וחזרו וקידשו כדי לאכול פת, ואותו קידוש פטר אותו לכל השבת. נמצינו למדים, שמאחר שאכלת בליל שבת אחרי הקידוש, אכילה, אע"פ שאינה שבת, נהגת כהלכה, וחלילה, לא בירכת ברכה לבטלה, אלא שכשתהיה לך פת, תחזור ותקדש, ואותו קידוש יהיה לך לכל השבת.