כתב רבינו, שבת, ב, י: "חולה שאין בו סכנה עושין לו כל צרכיו על ידי גוי, כיצד אומרין לגוי לעשות לו, והוא עושה, לבשל לו ולאפות (=מלאכות האסורות מן התורה), ולהביא רפואה מרשות לרשות, וכיוצא באלו, וכן כוחל עיניו מן הגי בשבת, אף על פי שאין שם סכנה". לפי זה, ניתן לומר לגוי לחלוב חלב בשבת לצורך יהודי, שהוא חולה שאין בו סכנה, שתרופתו הוא חלב טרי.