השקפה

לכבוד הרב אליקים צדוק שליט"א.
שלום וברכה.

הנני ראיתי כי הרב מעביר שיעורים על מסכת אבות, רציתי לשאול שאלה שעלתה תוך כדי לימוד בעלמא עם חבריי.

בפרק חמישי במשנה ט"ז אומרת המשנה כי כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר- בטלה אהבה וכו'. נתינת הדוגמאות של המשנה לצורך ההסבר קצת תמוהות. אהבת רֵעים- הרי היא שונה באופן מוחלט מאהבת איש ואישה. לכן, מדוע המשנה אינה נותנת דוגמאות שוות? או שתי דוגמאות של אהבת רֵעים או שתי דוגמאות של אהבת איש ואישה.
האם המשנה באה לומר לנו משהו דווקא בהבאת דוגמאות שאינן על אותה סקאלה כביכול?

תודה מראש לרב!

שלום רב, זו שאלה לגבי "ברוך שלא עשני גוי", שהיא מאוד קשה, ואולי עלולה להעליב. הרי האישה אומרת ברוך שעשני כרצונו, אז אולי מותר לברך "ברוך שעשני יהודי(ה), או ברוך שעשני ישראל" אם הבנתי נכון הברכה היא על השתייכותי לעם ישראל אז האם מותר לברך על כל בחיוב ולא בשלילה, ואפילו מטעמי שלום. מירה כל טוב

כבוד הרב שלום,
בתשובת הרב מתאריך ח' אלול תשס"ה הרב כתב: "היהדות גם אליבא דהרמב"ם מקדשת מקום, עצים ואבנים מבחינה הלכתית... הרמב"ם שונה במשמעות שיש לקדושת המקום, העצים והאבנים. ומשנתו בענין זה היא מופלאה, כיצד היא פועלת על שלמותו הרוחנית של האדם". יש 2 דעות בענין משמעות קדושת חפצים. דעה אחת אומרת שזו קדושה עצמותית ממש. דעה שניה אומרת שזה סטאטוס משפטי, הגדרה הלכתית ולא מעבר לכך. מקובל לייחס לרמב"ם את הדעה השניה. לכאורה ניתן להוכיח את זה מכל מיני מקומות, למשל בענין מצות יראת המקדש "ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו". ועוד.

לק"י ג י' כסלו תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
בהלכות אסורי ביאה פי"ג הל' [יג] (טז) ד"ה וכן שמשון גייר ונשא כתב מעשה רקח לא מצאתיו מבואר בגמ'. [...] ומצאתי בילקוט ר' פנחס בשם ר' איבו בתורה בנביאים ובכתובים מצאנו שאין זווגו של איש אלא מן הקב"ה, בתורה כתיב ויען לבן ובתואל וכו' בנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא וכו' ע"כ. וכיון שהיה זווג מאתו יתברך ודאי שגיירה, וק"ל. עכ"ל. ולאחר שהביאו העיר הרה"ג יוסף קאפח "ואלו ראה דברי רבנו בתחלת הפרק השמיני מן הפרקים שהקדים למסכת אבות לא היה מביא לדברי רבנו ראיה זו, והיה גם מבין דברי חכמינו ז"ל אחרת."

לכבוד הרב האם לפי משנת הרמב"ם יש מקום לאמונה במשיח שיהיה מנהיג במשטר דמוקרטי?