יסודות האמונה

שאלה: 

הרמב"ם מפרש במשנה אחרונה של מסכת מכות (ע"פ תרגום הרב קאפח) : "מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא..."
1. האם הכוונה שזה אחד משלושה עשר היסודות שהוא מנה בתחילת פרק עשירי של סנהדרין?
2. ואם כן באיזה יסוד זה נכלל? האם ביסוד האחד עשר :"שהוא משלם גמול טוב למי שמקיים מצות התורה..."?
3. מדוע הרמב"ם לא פירט את יסוד זה בתחילת פרק עשירי של סנהדרין?
4. אם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה, אבל בנוסף עשה עבירות רבות וגם כאלו שחייב עליהן כרת האם עדיין הוא זוכה במצוה הזו לחיי העולם הבא?

תשובה: 

1-4. עלייך לדעת, שעשיית איסור כל שהוא מהווה מסך בין האדם לבין יוצרו, כי כל עבירה היא באה לעולם מכח יצרי בהמי של האדם, וייעוד האדם, להידבק ביוצרו, צור העולמים, ע"י ייחודו, שהוא צלם אלקים שבו נברא. מצוות עשה הן נועדו לדבק את האדם ליוצרו, ולכן אם אין האדם עושה עבירות, ועושה מצוות עשה, הוא יוכל לממש ייעודו, להתדרך בצור העולמים. ורבינו חידש חידוש, שע"י קיום מצוות עשה אחת, בלי שום נטיות זכות, רק מתוך אהבת ה' אמתית, יכול לממש ייעודו, ולזכות בחיי העולם הבא, ודבר זה הוא יסוד אמוני על ייחוד האדם וייעודו על מהות מצוות עשה ולא תעשה ולא אחד מי"ג עיקרי האמונה.

תאריך: 
29/08/14 ג' אלול התשע"ד
x

Audio Playlist