כתב רבינו, שבת, כט, יא: "יש לו לאדם לקש על הכוס ערב שבת מבעוד יום, אף על פי שלא נכנסה השבת. וכן מבדיל על הכוס מבעוד יום, אף על פי שעדיין היא שבת. שמצוות זכירהלאמרה, בין בשעת כניסתו ליציאתו, בין קודם לשעה זו במעט. עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, שם, אות נב, שאם רק התפלל ערבית של ליל שבת, לפני שנעלם כדור השמש מעינינו, עדיין מורת לעשות מלאכה, ורק משנעלם כדור השמש מעינינו אסור לעשות מלאכה. אולם אם קידש לפני שנעלם כדור השמש מעינינו נאסר מיד בעשיית מלאכה מדין קבלת שבת, כי הקידוש מהווה קבלת שבת. אולם סעודת שבת רק מצאת הכוכבים. ולכן מבחינה מעשית, לא יקדים אדם להתפלל ערבית ולקדש הרבה זמן לפני צאת הכוכבים, אלא במעט, באופן שאם אחרי הקידוש יאכל מגדנות וכיו"ב, עד לצאת הכוכבים ואז יסעד סעודת השבת.