1. מטבע הדברים, הרוצחים נמלטו מפני גואל הדם לעיר מקלט. זקני העיר מתחקים אחר הרוצח, ואם ליפ הנסיבות מדובר ברוצח שרצח במזיד, הם מוסרים אותו לביה"ד (סנהדרין קטנה) שדנה בדיני נפשות, וזו דנה את הרוצח, ואם לפי הנסיבות, הוא רצח זגוגג, זקני העיר קולטים את אותו רוצח בעיר.
2. כי הרוצח בשוגג זקוק לכפרה, וגם אותו דור זקוק לכפרה, כי הדור על פי מנהגיו הרוחניים, צריך להתחנך לקדושת החיים ולעירנות גדולה ביותר, שלא להגיע לפגיעה בחיי האדם (כמו בעגלה ערופה, שיש אחריות על אנשי העיר כולה). ולכן כשנפטר המנהיג הרוחני רם המעלה, הכהן הגדול, ניתן לראות בכך כפרה לדור, ולאותם רוצחים בשגגה.
3. אכן כן. כי כבר כתב רבינו במורה, שכל דיני התורה, דאוריתא ודרבנן, נקבעו על רוב המקרים, מבלי להתייחס למקרים יוצאי דופן.
4. כל עוד הרוצח בעיר המקלט.
5. ראה תשובה מס'
2. ראה גם בימינו כמה תאונות דרכים מחרידות, והכל מתוך רשלנות, וחוסר חינוך מעמיק ומאסיבי, לקדושת החיים. ושפך דם בשוגג היא תובעה רבה יותר מרצח במזיד ויש להיאבק בה, ודין עיר המקלט היא דרך מאבק מושכלת לעניין זה.