1. אוצר הארץ - עולי מצרים עדיף על היתר מכירה. אולם אוצר הארץ שאין עליו ציון עולי מצרים, הוא אוצר בית דין, שכולל עולי בבל, ובמקרה כזה, לפי שיטתנו, היתר מכירה עדיף. אם כי נאמר לי, שבמקרה כזה, שאין ציון עולי מצרים, הרוב הוא מעולי מצרים. ולכן כל שקנה אוצר הרץ, אוצר בי"ד, בלי ציון עולי מצרים, נראה שבדיעבד, גם לשיטתנו - מותר, כי כל דפריש מרובא פריש.
2. יש אומרים, שט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות לענין תרו"מ, הוא גם ראש השנה לענין השביעית, בשנת השמיטה. אך דעת רבינו, ששנת השמיטה מתחילה בא' תשרי ומסתיימת בא' תשרי. וכל שנחנט מא' תשרי, בתחילת שנת השמיטה, יש לנהוג בו קדושת שביעית, והרי הוא הפקר, ופטור מתרו"מ. אולם בפועל אין פירות שנחנטים לפני ט"ו בשבט, כי השסק שנחנט לפני ט"ו בשבט, רק משום הפרח, שלפי פוסקים מסוימים היא החנטה. אך לפי רבינו, החנטה היא עונת המעשרות שהיא ראשית הבשלת הפרי, כשהיא שליש גידולו. ולכן, בפועל גם השסק מגיע לשלב זה רק אחרי ט"ו בשבט.
3. מה לרסק? אם פירות, מותר. אם ירקות, כמו עגבניות לבישול דק דק - אסור.
4. מותר לשטפו במים וחומץ.
5. איני זוכר כעת בכתובים, אך מפי השמועה ששמענו ממנו, שיש לשטוף עלי הירקות, ולראות העלים בעינו הבשרית, ודי בכך.