שינוי משמעות בקריאת התורה
שאלה
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, ביום שבת הבעל קורא קרא את הפסוק "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תִּקַּח - לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל - הַכֹּהֵן, אֶל - פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד." והוציא את ה"הא" האחרונה שבתיבה "וְהֵבִיאָה" במפיק ברור ביותר. הוא חשב שאין בכך שינוי משמעות ולא קרא שוב אותו פסוק. אני פגשתי אותו מאוחר יותר והסברתי לא שמקריאתו השתמע שמישהו הביא קרבן אחד בעוד בתורה מדובר באישה המביאה את קרבנותיה. ז"א שבקריאתו השתנע משמעות הפסוק לחלוטין. האם כבוד מארי מסכים עימי ויהיה צורך לשוב ולקרוא אותם פסוקים בשבת הבאה לפני תחילת פרשת השבוע? בברכת חודש טוב ושבוע טוב, אליעזר
תשובה
לכתחילה, היה צריך לחזור, בגלל הנימוקים שכתבת, כי הצדק עמך. אך במקרה כזה, ניתן להתעלם, אם הקורא התעקש והמשיך או שהמשיך, והתעוררו לשגיאה באיחור. זאת משום שאם הכוונה לזכר שמביא עולה, או חטאת, או מנחה, היה הניקוד והֶבִיאָה, כלומר האות ה' הראשונה בפתח או סגול, אך לא בצירי. כניקוד של זכר כיצירי הוא הניקוד של נקבה. אלא שקריאתו בכל מקרה היא משובשת.
