דילוג לתוכן העיקרי

מצוות ישוב הארץ לדעת הרמב"ם

שאלה

לכבוד הרב,
מהי שיטת הרמב"ם במצוות ישוב הארץ? כמו כן, מהי שיטת הרמב"ם במצוות ירושת הארץ - היינו האם לשיטתו הבעלות הכללית של האומה על ארץ ישראל היא מצוות עשה הלכתית, או הבטחה? מצד אחד הרמב"ם לא מנה את מצוות ישוב ארץ ישראל במניין המצוות, כדעת הרמב"ן בהוספות למצוות עשה, מצווה ד'. מצד שני הרמב"ם הזכיר ב"יד החזקה" את כל ההלכות הקשורות ליישוב ארץ ישראל: המצווה לגור בארץ ישראל, דין "הכל מעלין", היתר לומר לנכרי בהקשר של קניית בית בארץ ישראל בשבת וכו'.

תשובה

עלינו לדעת, שרבינו הוא בדעה שכל תרי"ג המצוות הן מקובלות בקבלה, וכלן הוא טרו, בשונה ממיני המצוות שקדמו לו, לציין מקור מדברי חז"ל, ממנו משתמע, שאותה מצווה היא מצוות עשה, או לא תעש. ה ומה לכלול בתרי"ג מצוות, ומה לא לכלול, הוא שיקול של ה' יתברך, ממנו קבלנו התרוה שבכתב ושבע"פ, ויש הרבה הלכות חשובות למדי, והן מחייבות, ואינן בכלל מניין המצוות, ביניהן, כיבוש הארץ ויישוב הארץ, ועוד. לפי הרמב"ם, כיבוש הארץ הוא פועל יוצא של מצוות עשה, להילחם עם שבעת עמי כנען, ולירש את ארצם ולהתנחל בארצם, אבל עיקר המצוה, במובן של מנין המצוות הוא המלחמה עם עמי כנען. וגם בלי מלחמה עם שבעה עמי כנען, כמו שבימינו, שכבר בא סנחריב ובלבל את האומות, עדיין זקוקים אנו לגור בארצנו הקדושה, כי הרבה ממצוות התורה, כמו מצוות התלויות בארץ, חלות רק בה. זאת ועוד. אנו מצווים לבנות בית מקדש בה, בירושלים עיר הקודש, לכן אנו מצווים להקריב קרבנן, וקרבן פסח שהוא בעונש כרת, כך שההתיישבות בארץ היא הכרת המציאות.