רשאי המוטב שנכתב לו שיק לקרעו או לבטלו, שהרי הנושה את חבירו זכאי למחול את החוב. במקרה דנן, המוטב, רוצה לקבל את הכספים שמגיע לו מבלע השיק, ולצורך פרעון אותם כספים ניתן לו שיק, אין הוא חייב לפדות את השיק באופן מיידי. ומאחר ולנותן השיק אין שום חסרון, כתוצאה מכך שהשיק טרם הופקד לפדייה, הרי שאין הוא רשאי להאיץ במוטב מקבל השיק. ועל כגון זה נאמר, זה נהנה (=המטב מקבל השיק), וזה (=נותן השיק) אינו חסר, כופין על מידת סדום, כלומר כופין על נותן השיק שלא ינהג במידת סדום, ויאיץ במוטב, לפדות השק. כי אנשי עסקים שמוציאים את השיקים בסכומים גדולים מאוד, אינם מעוניינים בשיבוש עסקיהם ורישומיהם, וקרוב לוודאי שיש להם חסרון, בגלל שהשיק לא נפדה בזמן. במקרה כזה, יכול נותן השיק לחייב את מקבלו, לפדותו, או שנותן השיק ימשוך השיק בחזרה, וישלם מזומנים, או שיק דחוי. בכל מקרה על נותן השיק להתנות עם מקבל השיק שאינו אחראי, אם יאשר השיק למקבלו, על כל המשתמע מכך. תוכלי להאזין בהלכה יומית באתר נצח ישראל באודיו בעניין זה.