אין חובה לשייר פת, ורבינו לא פסק מימרה זו כמימרה הלכתית. ולכן אם אדם משייר פת לעניים, יישר כוחו, ויש בזה סימן ברכה, שילך מחיל אל חיל בעבודת ה' יתברך. אבל רק דבר הראוי להשתייר ולהתכבד, ואסור לו להגיש באוןפן מיוחד פת לעת הברכה. ולכן נהגו לכסות את הפת המשוירת, בעת הברכה, ויש בזה טעם לשבח. אדם ששייר חלק מן הפת, ובירך ברכת המזון, ולאחר הברכה, נטל השיור כדי לאכלו, חייב לברך ברכת הנהנין ורק לאחר מכן לאכול. יש אוסרים לעשות כן לכתחילה, כשיודע שלאחר ברכת המזןו, יאכל השיור.