קניית אתרוגים מ "אוצר בית דין"
שלום לרב
בשנה השמינית של השמיטה הקודמת הרוב המכריע של האתרוגים היו אוצר בית דין.
1) איך זה שכמעט כל הבדצי"ם לא סמכו כלל על אוצר בית דין במשך השמיטה, ואילו כעת באתרוגים כמעט כולם נותנים הכשר לאתרוגים "אוצר בית דין"?
2) האם לפי שיטת הרמב"ם זה מותר לסחור באתרוגים אלו?
3) לפי מיטב זכרוני המחירים של האתרוגים הנ"ל היה גבוה מאוד אפילו יקר יותר משנה רגילה. האם יש הצדקה לזה?
4) האם מותר הן למוכר והן לקונה לסחור באתרוגים האלו במחירים האלה? מדוע אתרוג בודד, לא מהודר, עלה כ 100 שקלים? האם זה נקרא מחיר רק של השיווק? למה תפוח אחד בממוצע עולה 1 שקל, ואילו אתרוג אחד בממוצע עולה 100 שקלים? הרי בשנת השמיטה כמעט ולא עבדו בשדה. האם אין כאן וסליחה כבוד הרב על המשפט "כאילו אוצר בית דין"? אבל זה לא?
תודה כבוד הרב,
ואשמח אם כבוד הרב יורנו מה לעשות ומה ואיך לקנות.
1. יש הבדל בין הכרה באוצר בית דין לעניין ירקות ומה שנקרא ספיחים, שזה עניין בעייתי מאוד, לבין אוצר בית דין לענייני פירות בכלל ואתרוגים בפרט. כי בענייני פירות ההכשר האלטרנטיבי הוא יבולי גויים או היתר מכירה. והבד"צים מתקשים למצוא אתרוגים יבולי גויים.
2. לפי הרמב"ם, אסור לסחור באתרוגים אלו בדרך של מסחר, אבל מותר למכור יחידות כדרך שמותר למכור יבולי שביעית, שלא בדרך מסחרית, תוך תשומת לב לדמי שביעית, שיש חללן בטרם מסירתם למוכר.
3. גם בשנים שאינן שמיטה, אין הצדקה למחירים גבוהים מדי לאתרויגם, וכל שכן יבולי שביעית, וכל שכן למה שהם קוראים אוצר בי"ד.
4. אין להשוות בין תפוח עץ לאתרוג, אבל על מוכר ההוראה, לבלום הפקעת מחירי האתרוגים.