האם במציאות ימינו אנו, יאמר רבנו גם לבחור ישיבה להוציא תעודת בגרות,ללמוד מקצוע במכללה וכו' ולהתפרנס אך ורק ממעשה ידיו? א"כ לאור כל הזמן הכרוך בזה,תורה מה תהא עליה? ואף לאותו בחור שאינו רוצה לצאת מעולמה של תורה ומעדיף לעסוק בהוראה,וללמד משנה וגמרא והכל באצטלה של "שכר ביטול זמן", האם רבנו יסכים לזה? והלא מלכתחילה אין הוא רצה לעבוד,ואף ביסס על זה את פרנסתו באופן תדיר ולא חד פעמי?! הלזה יקרא "ביטול זמן"? ואף לגבי שכר רבני ערים כיום,הרי הוא הרבה יותר משכר של ביטול זמן,מה עם כל ההפרש? והרי התקציב הוא מהמדינה דהיינו מהעם?!

הרה"ג רצון ערוסי