האם הלוואה שאינה ניתנת לגבייה בשנת השמיטה צריכה פרוזבול?
הלוואה סתם שנתנו ללא הגבלת זמן לפירעון או שזמן הפירעון נקבע למספר שנים לאחר שנת השמיטה הקרובה -
האם צריך לעשות שטר פרוזבול לפני סוף השנה?
לככבוד כבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, שכן שלנו, ממוצא אשכזני, הציע לאישתי למכור לנו ארגז בקבוקי יין מאוצר בית דין. ידוע לי איך להתייחס למוצר כזה, שעל השותה לשתות את הכול כי אסור להפסיד אותו. אך נראה שיש מבחינת רבנו איזושהי בעייה בצריכת יין כזה לאחר שנת השמיטה. האם מותר לי, כאיש הפוסק כדעת רבנו, לצרוך יין כזה? בברכת התורה, אליעזר
הואיל וכבר חלף פסח תשע"ו, כל יין שביעית, לרבות של אוצר בי"ד, לפי רבינו, דינו לביעור ממשי, כלומר לכלותו, לשפכו או כל דרך אחרת של כילוי. לכן תדחו בצורה אדיבה את ההצעה, ואל תקבלו יין זה, כי תצטרכו להפסידו. לאחינו האשכנזים, לצורך עצמם, יש על מי לסמוך מבחינה הלכתית.
הלוואה סתם שנתנו ללא הגבלת זמן לפירעון או שזמן הפירעון נקבע למספר שנים לאחר שנת השמיטה הקרובה -
האם צריך לעשות שטר פרוזבול לפני סוף השנה?
עברנו דירה. ולכן היינו חייבים לכרות 3 עצי בננה. יש לציין שהיינו חייבים לכרות על מנת שנוכל לעשות ריצפה בכניסה לפתח הדלת. האם יש איסור לכרות למרות שגם עצים אלה לא הביאו פרי... אשתי מאוד לחוצה ומעוניינת לדעת אים עשתה טעות. כי יש פתגם שאומר כי האדם עץ השדה...
האם זה בניגוד לכאורה לפסיקתו של הרב קאפח זצ"ל?
שלום לרב
1. האם לפי דעת רבנו יש מקום להיתר מכירה שהונהג ע"י הרב קוק זצ"ל?
2. מה הייתה דעת מארי הלכה למעשה?
3. כיצד נוהגת הרבנות הראשית היום? ומה דעתך בנושא? בברכה ותודה יחיאל כולל הרא"ה
שלום לרב
הלוואה שזמן הפרעון הוא א' בחשוון תשס"ט. האם שביעית משמטת?
תודה רבה.
יורינו כמו"ר יצ"ו
1. ירקות ופירות שמיטה ניתנו לאכלה ולא לסחורה ולא לעוד פעולות. ושמעתי ממארי בירושלים ב"הקבלת פני הרב" שאסור לעשות מרקחת מאתרוג שנקטף בשמיטה. מה הדין בעשיית שקשוקה? הרי העגבניה היא נאכלת בין חיה ובין מבושלת. האם מותר לעשות עוגת תפחים מתפוחי שמיטה (כמובן במהלך השנה...) וכיו"ב? מהו הכלל לאורו נלך בעניין זה?
2. האם ניתן לזרוק את שאריות וקליפות ירקות שמיטה, כדי לשמור על קדושת שביעית, לפח רגיל כאשר הן שקית בתוך שקית שאותה זורקין לפח? או שצריך בכל זאת פח שמיטה נפרד?
שלום ךרב לפי דרך המורנו הרב יוסף קאפח לפי הבנתי, כל השדות, כרמים, גידולי שדה וכו בשמיטה מותרים לכןלם. האם מותר לקחת ללא רשות? האם צריך לעשר?
תודה
מהו הגדר המדויק להבדיל בין עיבוד מותר ועיבוד אסור? האם צריך שזה יהיה עיבוד שהוא בלתי - חריג, או שצריך שהולכים אחר העיבוד המרכזי הנפוץ ביותר? ומה לגבי עיבודים לצורך ספציפי (עיבוד שצמחונים נוהגים בו, עיבוד שנהוג בו לילדים)? ראיתי במשנת השמיטה שנכתב שעיבוד השומר על צורת הפרי (פירה לתפו"א וגרירת גזר בפומפיה) מותר בכל. מהי בדיוק שמירה על צורת הפרי? ולדוגמאות: א) טחינת ירק (קישוא) בבלנדר, עד שנהייה כעין עיסה (כמו פירה) (שומר על צורת הפרי?)
ב) מרק קישואים טחונים (מקובל לצמחונים)
ג) קישוא מעוך (כמו פירה) לתינוק (מקובל לתינוקות)
והרי אין כאן מצווה בין אדם לבין אחיו? האם יש להתחשב ב"הרמת מסך" שמגבילה אחריותם של מנהלי הבנקים ובעלי המניות כלפי הלקוחות במקרים מסוימים?
האם מנהלי הבנקים מנועים לכתוב פרוזבול כשליחים של הישות המשפטית?
האם רבוי העסקאות וההלוואות עם הבנקים מחייבים שלא להסתפק בפרוזבול אחד לכל בנק?
מה דעת הרב לגבי אוצר בי"ד בשנת השמיטה
לכבוד מורנו ורבנו הרב הגאון רצון ערוסי שלום וברכה! האם יש קדושה שביעית בקליפת פרי שאינה נאכלת, כגון קליפת הבננה? בברכה