שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול מהי דעת כת"ר ודעת מארי יוסף קאפח לגבי שיטת הלימוד הנהוגה בישיבות? כלומר, בישיבות מחנכים ללמוד בצורה של 'לומדעס'. לוקחים הלכה פשוטה לכאורה ברמב"ם, בטור או בגמרא, ומכח שאלה מסוימת, מעמידים ובונים יסודות הלכתיים או תלמודיים, כשלפעמים אפשר בכלל לתרץ את אותה שאלה בפשטות. לדוגמא כת"ר יכול לעיין בספרים: אבי עזרי, בית הלוי, ר' חיים מבריסק, ברכת שמואל, ועוד, שלומדים בצורת הלימוד הזאת. חשוב לציין שאותם ספרים שהזכרתי אינם ספרי פסיקה. לעומת זאת היביע אומר, אגרות משה, הר צבי, ועוד שהם ספרי פסיקה, לומדים לכאורה בדרך הפשט. אך יש טוענים שהם סך הכל סיכמו בצורה פשטנית את כל ה'לומדעס' שהם עשו. זאת ועוד, ישנם ספרי פסיקה שאכן לומדים ופוסקים את ההלכה בצורה הזאת. כגון הספרים: מחנה אפרים, קצות החושן ונתיבות המשפט. שפוסקים את הלכותיהם בצורה של 'לומדעס', וטוענים שהגמרא התכוונה למהלכים מורכבים, שכלל לא משתמע מדברי הגמרא שהיא אכן התכוונה להם. מישהו אמר לי, שכל ספרי הפסיקה בדור שקדם לדורו של היביע אומר, היו פוסקים בצורה של 'לומדעס', ובדורינו יש ירידת הדורות, ולכן לא פוסקים בצורת הפסיקה הזאת. לטענתם, רק בעולם הישיבות הליטאי שימרו את צורת הלימוד הראשונה. עוד הם טוענים, שהראשונים כגון הר"ן והרשב"א, אכן התכוונו בדבריהם לכל ה'לומדעס', שמפלפלים בישיבות. ושהם סך הכל, קיצרו את דבריהם מאד. כנגדם אני טענתי, שאם אכן הראשונים היו תמיד מתכוונים לדברים שהם כלל לא משתמעים מדבריהם, בצורה פשטנית, אז היתה לפחות פעם אחת, שבה היו לפחות חלק מהראשונים כותבים משהו בצורה של 'לומדעס'. אך המציאות אינה כזאת. הראשונים תמיד כותבים את דבריהם כדרך שפוסקי דורינו פוסקים את הלכותיהם. ושצריך להעמיק בדבריהם, רק בדרך של קושיא ותירוץ, שלפחות בצורה לוגית משתמע מגוף הדברים כך. לסיכום:
רציתי לשאול האם הרב קאפח זצ"ל הסכים עים דרך הלימוד הזאת. וכיצד יש באמת ללמוד?
ב. הייתי שמח אם הרב ייתן לי רשימה של פוסקים מהדור הקודם, שהיו פוסקים בדרך הפשט. תזכו למצוות. סליחה על אריכות הדברים.