הסתרת הנעליים בברכת כהנים.

האם בתפילין ומזוזות לפי מנהג תימן יש לכתוב כמו בספר תורה את שלשת האותיות הנ"ל, ואם ביקשו ממני לכתוב מה לעשות, והאם יש חובה לידע מנהג זה לבן העדה ?

שלום כבוד הרב,
שמעתי שאסור לקצר את הדרך ולעבור דרך בית כנסת. האם זה תקף גם אם אני עובר דרך חצר בית הכנסת? מדובר על חצר כזאת שסביר להניח שהציבור שמה מברכים ברכת הלבנה בחוץ ועושים תשליך.

שלום רבי! כידוע, יש שמגנים את הספר תורה האשכנזי. אני תימני. כידוע - התימנים שמרו את המסורת, למשל: הכתב בספר תורה, נוסח התפילה וכו'.
רציתי לשאול אותך שאלה בתור תימני. האם אני יכול לעלות לספר תורה אשכנזי ולברך (!) על העלייה? מכיוון שיש שמגנים את הספר תורה האשכנזי. מצפה לתשובה, יונתן

מדוע יש ספרי תורה של תימנים שאין בהם תגים בכלל בשום אות? האם זה כשר?

ישנם קהילות שכשמוציאים ס"ת מהארון רוב/כל הציבור הולך לקבל פניו ואילו הקהילות תימן לא ראיתי מנהג זה. מה הטעם? האם לא צריך לקבל פני ס"ת? האם יש עניין לנשק עם היד "מרחוק" או ממש לנשק את הספר תורה?

מחילה מכבוד מארי, שענה לי בתשובה הקודמת ששאליתו האם מותר לקצר הציציות במספרים וענה כך: אם החוטים ארוכים מדיי, באופן שהם נגררים ברצפה ומתבזים ומתכלים, הנך רשאי לקצרם. בחוטים אלו אין קדושה, ולכן אין חייבים לגנזם, אבל אסור להשליכם לאשפה, או למקום ביזיון. והלא רבנו בפירוש בהלכות ציצית (ג, ט) כתב כך: ג, ט ומותר להיכנס בציצית לבית הכיסא, ולבית המרחץ. נפסקו לו חוטי לבן, או תכלת -- זורקן באשפה, מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה. אז למה מארי אמר היפך דברי רבנו? שכתב בפירוש "זורקן לאשפה"

לפעמים אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי או ספרדי (או שאמי) ואני מומן לעליה לתורה למשל אז אני שם טלית, והקשר שלה הוא ספרדי, האם אני יכול לברך עליה?

למדתי בתחילת פרק רביעי במסכת מגילה שאסור להוריד מקדושתו כסף שקיבלתי עבור תשמישי קדושה שמכרתי. ולכן אדם שמכר ס"ת לא יכול לקנות בו חומשים וכ' שאלתי לכבוד הרב היא כיצד א"כ יכול אדם להתפרנס מדברים אלו, האם סופר סת"ם אינו יכול להשתמש בכסף שמקבל עבור מכירת ס"ת כדי לפרנס את משפחתו? וכן ביחס לבעל חנות ספרי קודש. המציאות היא שודאי מתפרנסים ממכירה זו ורציתי לשאול אם זה מותר מהו הבסיס ההלכתי לכך? בכבוד רב שלמה שטרסבורג

במזוזה נכתבו המילים כנגד ה אלוקינו ה מאחרי המזוזה אולם הפוך מכנגד המילים. ז"א שהסופר לא הפך את הקלף והתחיל את המילים כוזו שם הש -ם השני ואז יצא שהאות כ כנגד ה וכו מה הדין?

לק"י שלום לכבוד מו"ר
1. ס"ת ספרדי שקראו בו בבית כנסת תימני בשבת פרשת נח, שכתוב בו 'ויהי' במקום 'ויהיו' - האם יש להוציא אחר תחתיו?
2. שמעתי ת"ח (הסובר שספר זה פסול ויש להוציא אחר תחתיו) שטוען שאם אין ספר אחר יקראו 'ויהיו' למרות שכתוב 'ויהי' ואין זה בכלל קורא ע"פ - כי הוא קורא כאילו האות י' מנוקדת בשורק. ועוד הוסיף שדומה הדבר למלה 'הנער' שאנו קוראים 'הנערה' מה דעת כבוד תורתו בזה?
תודה

שלום מארי ערוסי. בהלכות ספר תורה, פ"ז הלכה יב כת"ר: "ספר תורה שאינו מוגה, אסור לשהותו יותר על שלושים יום, אלא ייתקן או ייגנז". יש לנו ס"תגויל - ישן שנכתב עוד בתימן, ששהה כמעט שנה ללא תיקון.
1. האם מותר לדעת רבינו לתקנו כעת?
2. אם תוקן בדיעבד (אולי ע"פ שיטות אחרות) האם מותר לברך עליו לפי רבינו?
3. מדוע הקפידה הזאת "עד שלושים יום" ?

שלו לכבוד הרב האם יש בעיה הלכתית לשמוע שיעור תורה תוך כדי כתיבת סתו"ם? עלי לציין שזהו זמן איכותי בשבילי ללימוד התורה (דוחק בזמן, שקט וכו') כמו כן הייתי מעוניין לדעת אם ישנם מקורות לכך.
תודה רבה