חופת נדה לדעת הרמב"ם ומנהג תימן
שלום וברכה הרמב"ם כתב בהל' אישות פ"י ה"ו "ולא תנשא נדה עד שתטהר, ואין מברכין לה ברכת חתנים עד שתטהר, ואם עבר ונשא וברך אינו חוזר ומברך" א) האם מותר בשעת הדחק לדעת הרמב"ם לשאת נדה?
ב) האם בתימן נשאו נדה בשעת הדחק?
ג) אם וכאשר נשאו נדה האם היו מברכים שבע ברכות בסעודה לאחר הנישואין ובימי השבע ברכות או בירכו שבע ברכות רק תחת החופה?
תודה רבה
בפועל, בימינו, משתדלים שהחופה תהיה בזמן טהרה של הכלה, וכשהיא טהורה. אולם אם בכל זאת השתנה העניין, ולפתע, נטמאה, מקיימים את החתונה במועד, בגלל הפסד מרובה, ובגלל הקושי שבביטול חתונה לחתן ולכלה, ולכל המשפחה, לקרובים ולמכרים. והחתונה מתקיימת בנסיבות כאלה, היא עם כל הברכות, כלומר לרבות ברכות הנישואין. והביסוס ההלכתי לכך, יכול להיות ששעת דוחק כדיעבד דמי. ושיש פוסקים רבים שמכשירים לכתחילה חופת נדה, וכדאים הם, לסמוך עליהם בשעת הדוחק.