אכן חורבן יישובים בכלל ובארץ הקודש בפרט, הוא דבר רע מאוד, שיש להצטער עליו, ויש למחות כנגדו, להתאבל ולכאוב עליו. אולם אין חובה לקרוע, אך אין איסור לקרוע. כי אנו מאמינים שחורבן יישובים בארץ הקודש, אף שהוא נעשה ע"י שלטון יהודי, שזה מכאיב פי כמה, אבל אין זה כמו חורבן שגויים מחריבים יישוב יהודי. כי יהודי שמחריב ישוב יהודי, יש יסוד להניח שבתוך תוכו הוא כואב ודואב, וכן כל הרואים את החורבן וההרס, כואבים ודואבים בלבם, וכאבים כאלה יש והם גורמים לתמורה בקרב בני עמנו בכלל, ובלבבות הקברניטים בפרט, ושב ורפא לו.