ברכת הלחוח

שאלה: 

שלום לכת"ר, ידועה פסיקת מארי שמברכים על הלחוח לעולם מזונות. עם זאת ידוע שאין זה נובע ממנהג ברור שהרי בתימן הכינו אותו מדורה, ובארץ מחיטה. על כן אין הדברים בהכרח ברורים. ישנה תשובת רבנו בה הוא פוסק שהקטאייף הערבי הינו פת הבאה בכיסנין, ולפי מה שבדקתי - הערבים מכינים אותו קבוע ברמדאן שנים בארצות שונות והוא ממש דומה ללחוח. גם בלחוח שלנו אנשים שונים מכינים אותו שונה. ישנם המכינים את הבלילה דלילה מאוד כמים. וישנם בלילה רכה אך לא כמים הדומה מאוד לקטאייף. גם תהליך ה"בישול" שטוען מארי שעובר במחבת אינו מוחלט שהרי זו סברתו ולא מפורש ברבנו או בתלמוד, וצורת ה"בישול" הזו היוצרת גם את הבועות - קיימת גם בקטאייף ומכאן יתכן שברכתם זהה לפי תשובת רבנו. א"כ מדוע שלא נברך על הלחוח המוציא בקביעת סעודה? ומה תיהיה ברכת הפנקייק הנעשה כמו לחוח אבל בבלילה נוזלית אמנם אך עבה יותר משמעותית האם דינו כקטאייף?

תשובה: 

כל שהעיסה דלילה וניצוקה למחבת כנוזל מימי, אף שע"י הבישול במחבת, הפך להיות כמין מאפה (מחורר), ברכתו מזונות, גם אם קבע עליו סעודתו. כי הוא לא היה עיסה, והוא לא נאפה אלא התבשל, עד שהפך כמין מאפה.

תאריך: 
13/02/17 י"ז שבט התשע"ז
x

Audio Playlist