יין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה
שלום לרב
שאלתי מתייחסת לדעתו של הרמב"ם בלבד ולא לדעתם של שאר הפוסקים. הרב ענה בתשובה ש"מבחינה עקרונית, להבדיל מהבחינה המעשית, יהודי מחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לכל דבר". אם זה רק מבחינה עקרונית ולא מעשית, ואם הרמב"ם לא כתב שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה, למה לפסוק בדעת הרמב"ם - מה שהרמב"ם לא כתב - שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה? ואם נאמר שאכן יינו אסור בשתיה, הרי אם הוא כגוי יש עוד משמעויות מעשיות. אז למה נקח דווקא את איסור היין ולא את שאר המשמעויות? אלא אם כן נאמר שמבחינה מעשית, דעת הרמב"ם שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה לא נאסר בשתיה.
תודה רבה.
לפי רבינו, יהודי שמחלל שבת בפרהסיא, דינו כגוי לכל דבר. כלומר לכל דיני התורה, חוץ מחובתו לתת גט לאשתו היהודיה, שאינה מותרת בלי גט. ויינו יין נסך ממש. אלא שאנו דנים ברמה המעשית, באם היהודים המחללים שבת בפרהסיא, הם כגויים לכל דבר, כי רובם אינם כמחללים שבת, בגלל שהם כופרים בה' שברא את העולם, אלא שהם לא תמיד לא סרים למשמעתו, ובין היתר שמירת שבת, אבל יש דברים שהם שומרים, יש מהם שמתפללים בשבת, ונוסעים בשבת, ויש ששומרים את יום הכיפורים וכיו"ב.