נטילת ידיים
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו!
א. האם לרמב"ם יש מניין לפעמים שנוטלים על כל יד?
ב. יש חילוק, לעניין מניין הנטילות, בין נטילת ידיים של שחר של אוכל?
ג. לרבנו יש בעיה לטול מאותם מים פעמיים או לעשות בהם כל שימוש אחר הנטילה?
ד. אם מים אחרונים זה לנקיות, יש בעיה להשאיר אותם על השולחן או לעשות בהם שימוש חוזר או שמוש אחר?
ה. פעם שטפתי את ידי מבקבוק מים וחבר שלי אמר שאם עשיתי את זה למים אחרונים אז זה בעייתי כי אפשר לשתות עכשיו מהמים, הוא הדין גם לרבנו?
ו. אם לרבנו אין בעיה לעשות שימוש חוזר במים אחרונים, האם ספרדי יכול להשתמש במים אחרי שאני השתמשתי כי לי זה לנקיות?
תודה רבה הרב!
ומחילה אם הירחתי או שאלתי שאלות כפולות
א-ב. לפי הדין, די בפעם אחת נטילה ברביעית לשתי הידיים.
ג. אין ליטול במים שכבר נטלו בהם.
ד. מים אחרונים הם לנקיות, ואין אפשרות לרחוץ במים שכבר התלכלכו מחמת הקינוח הקודם. וזה לכל העדות.
תכנים לקריאה נוספת
הלכה למעשה בפת שפתת אותה פתים
הל' ברכות פ"ג ה"ג "הפת שפתת אותה פתים ובשלה בקדרה או לשה במרק. אם יש בפתיתין כזית או שנכר שהן פת ולא נשתנת צורתה, מברך עליה בתחלה המוציא. ואם אין בהן כזית או שעברה צורת הפת בבשול, מברך עליה בתחלה בורא מיני מזונות." עיינתי בפירוש הרב קאפח ולא הבנתי כיצד מיישב את סתירת הרישא אסיפא. למשל, אם יש בפתיתין כזית אך נשתנתה צורתה, מהרישא משמע שברכתה המוציא מכח הכזית, ומהסיפא משמע שברכתה מזונות מכח נשתנתה צורתה. כאמור, את דברי הרב קאפח לא הבנתי, וספציפית במהדורתו עמ' תקכ"ג לא ברור אם הוא מקבל את דברי ר' יונה אם לאו. בכבוד רב.
לפני עוור בימינו
שלום הרב.
אני עומד כעת לפני גיוסי וחשוב לי לברר מהו גדר של "לפני עוור לא תתן מכשול" בצבא;
א. מותר להביא אוכל משלי למי שברור/ספק שלא יברך על כך?
ב. ומהו גדר "תרי עברי דנהרא" עפ"י הרמב"ם?
ג. האם נגיד שכיון שחוטאים ב'סיטונאות'- פחות נחמיר בהחטאתם (במידה מסוימת) בחטא נוסף?
ד. מהו גדר "דרכי שלום" שמפניו רשאי אני להקל ב"לפני עוור", כביכול?
בתודה מראש...
בנוסח הברכה
מדוע פותחים בברכות בלשון נוכח "אתה" ומסיימים בלשון נסתר "אשר קדשנו וצונו" ?
נטילת ידיים והברכה
רציתי לדעת, אם לשיטת הרמב"ם קודם מברכים ואז נוטלים ידיים, ואם ראוי לפסוק כך להלכה, והאם יש הבדל בין נטילת ידיים של הבוקר לנטילה של אכילת לחם.
תודה מראש
היה קורא ברכות ק"ש, האם רשאי להפסיק ע"מ לברך 'כוחו וגבורתו מלא עולם' על שמיעת קול הרעם?
האם רשאי להפסיק בדומה להלכה שנקבעה:'בין פרק לפרק משיב שלום מפני הכבוד ובאמצע הפרק מפני היראה'?
היש להחיל בנסיבות אלו הכללים:'העוסק במצווה פטור מן המצווה' ו'אין מעבירים על המצוות'?
מה הבעיה המתעוררת לשיטת הפוסקים שעדיף להסמיך גאולה לתפילה על תפילת הציבור?
קביעות סעודה
שלום הרב.
מה ההגדרה לפי רבינו של קביעת סעודה לעניין שהתחייב המוציא וברכה"מ אפילו על מאפה מזונות?
ואם נאמר שהגדר הוא שאכל בשביל שישבע ולא להשקיט רעבונו.
שאלתי היא- מה ההבדל?
האם יש ביטוי מעשי לכך?
שהרי אם לא כן קשה מאוד לעמוד על דבר זה
שהרי כל אדם אוכל בשביל שישבע.
בתודה מראש.
זימון בצורות שונות
שלום הרב, מספר שאלות.
1) האם כאשר יש 3 נשים וגבר אחד או שניים, האם האיש יכול לענות לזימון שלהן? ואם לא, איך ינהג?
2) ראיתי בספר 'ברכת משה' שמבאר שהטעם לכך שנשים לא מצטרפות לזימון עם גברים הוא בגלל שדרגת החיוב של האישה מוטלת בספק. אם ככה, האם אפשר שהאישה היא זו שתזמן (כאשר יש גבר ושתי נשים או להיפך) וככה הצירוף של שלושת הדעות יצטרף להיות כמו זימון של שלוש נשים? (כי בעצם יש חלק ודאי וחלק ספק)
הסחת דעת לעניין ברכות
שלום לכבוד הרב,
כשאני יוצא לנסיעה ארוכה אני נוטל ידים מברך המוציא ומתכוון לטעום מידי פעם עד שאני חוזר הביתה ומברך ברכת המזון. קרה המקרה אתמול, שבזמן הנסיעה שתיתי מעט מים ובירכתי שהכל בטעות. האם זו ברכה לבטלה או שמא זו עדות חותכת להסחת דעת והתברר שביטלתי מצוות עשה של ברכת המזון?
שאלה
שלום לרב 1- איזה ברכה (ראשונה ואחרונה) מברכים על מאכל שנקרא פוזלי ברוטב 4 גבינות? רכיבי המאכל קמח דורום, שמנת מתוקה, עגבניות, ביצים, חמאה, מים יש גם גבינה ריקוטה פרמזן, שמנת, מוצרלה, שום, בצל
נער שהגיע לגיל המצוות, האם מוציא את הבוגרים ידי חובת קידוש בליל שבת?
האם ניתן לסמוך על החזקה שבגיל הזה כבר נתמלא התנאי של הבאת שתי שערות?
התנאי "משהביא שתי שערות" האם רק למילי דאורייתא או אף למילי דרבנן?
הישנן נסיבות שגדול יצא י"ח הקידוש או ברהמ"ז למרות שהנער לא נבדק אם עמד בתנאי של הבאת שתי שערות?
יין פוטר שאר משקים
שלום למארי, ה' יאריך יומיו בטוב ושנותיו בנעימים לגבי דין דיין פוטר שאר משקים שלא נמצא בדין זה ברבינו (ערוך השולחן קעד'). האם אנו נוהגים בזה כי יין פוטר שאר משקים או לאו? ומדוע דבר זה לא מפורש בדברי רבינו למרות שהוא גמרא ערוכה?
תודה רבה !