בשעה טובה זכיתי להיות סנדק לנכדי
כמובן שהרגשתי זכות לטול חלק במצוה של הכנסתו בבריתו של אב"א
יש הסוברים שההסנדקאות הינה כבוד וסגולה גדולה. עד כדי כך שיש עדות שמשלמים ממש עבור הזכות לשבת על כסא הסנדק ובכך לזכות לעושר ולמחילת עוונות.

סגולה לעושר- היות והסנדק הוא כמקטיר קטורת והקטורת כידוע מעשירה את הכהן.(לכך מומלץ בספרים שלא ישב אדם פעמיים סנדק כדי "לחלק את העושר " ובפעם הבאה סבא או קרוב אחר ישב סנדק)

נמחלים כל עוונותיו -היות וירכיו הם כמו מזבח -ומזבח מכפר.
ולא רק הסנדק זוכה למחילה אלא כל הנוכחים בברית נמחלים עוונותיהם.
זאת על פי המדרש( מדרש נעלם-לא הצלחתי למצוא מקורו) שאליהו מלאך הברית "לא מסכים" ללכת למקום שיש בו בעלי עבירה .לכן הקב"ה מוחל עוונות אבי הבן הסנדק והמוהל. אולם אליהו עדיין "מסרב " להשתתף בברית והקב"ה נאלץ להבטיח לו שימחל על כל עוונות הנוכחים בברית.
יצוין שאף ראיתי שישנו "דיון" אם זוכים הנוכחים למחילה ובלבד שיהרהרו תשובה או שאין צורך בתשובה .אולם נמנו וגמרו שמחילת העוונות אינה תלויה בתשובה.וההוכחה: משום שאם אחד מהקהל לא יחזור בתשובה "אליהו לא יסכים להיות נוכח " ולכן הברית היא עת מחילה לכול .לשבים ולשאינם שבים- "ועמיך כולם צדיקים."
ותנתן נפשי בשאלתי :
האם סנדק גדול מחתן שעוונותיו רק מתפוקקין ולא נמחלין?
האם מעמד הברית גדול מיום כיפור?-
שעיצומו של יום מכפר(ובלבד שישוב) על עבירות שבין אדם למקום.?
כיצד יש להתייחס למנהג שהסנדק (ואפילו אינו מדקדק במצוות) נותן ברכות עד שאפילו זקנים ,שלמים ויראים עומדים בתור וכופפים ראשם כדי לזכות בברכתו?רני יכול להבין שאם רב יושב סנדק אנשים מנצלים את השעת רצון לקבל ברכה . אבל אותי מעמד זה הביך מאד.
מה היו מנהגי הברית בתימן?(לפי מארי ב "הליכות תימן" תפקיד הסנדק די שולי)

ובאופן אישי אשאל:
האם באמת נמחלו כל עוונותי?(לא הרגשתי כך)
האם ראוי היה למלא לוטו לפני הברית? האם לצפות לעושר כדברי הרמ"א או להיות סקפטי היות והגר"א מעיד שמעולם לא ראה סנדק שהתעשר)
ילמדנו רבינו.

הערה
יתכן והשאלה מחייבת יותר משיחה אחת. האם הרב יוכל להתייחס:
1. לחלק האמוני.
2.למנהג תימן.
3.למנהגינו היום .