רמב"ם ספר נשים
שלום לכבוד הרב,
בעבר שאלתי את הרב:
מה דעת הרב לגבי לקיחת אשה שניה שכן התימנים לא קיבלו את גזרת חרם דרבנו גרשום.
תודה רבה, נאני בן יהודה
שלח שאלה אל:
הרב ד"ר רצון ערוסי
תשובה:
לקיחת אשה נוספת, גם בתימן, לא נעשתה אלא כשהיה צורך גדול לכך, כשאין פריה ורביה וכיו"ב
ובעקבות התשובה נוצרה לי עוד שאלה, איך בספר הרמבם חלק נשים מדובר על לקיחת יותר מאשה אחת ואפילו שלא שואל דעת האשה הראשונה ויכול לקחת יותר משתי נשים.
ואם הגבר אומר אשתי הראשונה לא נותנת לי אהבה ויש מחלוקות בין בני הזוג ואי לכך במקום להתגרש כי הוא אינו רוצה לעשות נזק לילדים הוא מחליט להנשא לאשה נוספת. ואם האשה מתנגדת לזה לפי הרמבם לא שואל דעתה. ההגיוני הדבר?
איך ההלכות האלו קשורות לימינו אנו?
האם זאת אינה בגידה!? חוסר נאמנות כלפי אשתו הראשונה?
כשאנחנו במדינת חוק ואין אנו יכולים לקיים את דברים אלו?
דבר נוסף, לגבי יחסי אישות הרמבם כותב שם שאפילו הוא רב עימה או מקלל אותה אסור לה לא לתת לו יחסי אישות ותקרא מורדת. האמנם? האם הרמבם מעודד אינוס?
תודה רבה
ההיתר לשאת אשה נוספת על אשתו, הנזכר בתלמוד ובהרמב"ם, הוא היתר עקרוני, אך למעשה, נזקקים לו רק בנסיבות מיוחדות.
צא וראה, רוב ככל גדולי ישראל לא נשאו נשים רבות וכן רוב שלומי אמוני ישראל.
מהרי"ק ז"ל העיד על יהדות צנעא, שהיתה יהדות גדולה ושורשית, תלמודית ורמב"מית, ואשר לא קיבלה את חרם דרבנו גרשום, בזמן העלייה לארץ, היו רק ארבע משפחות שהיו לבעלים שתי נשים, וזאת מטעמי פוריות.
בארץ יש חוק האוסר ביגמה, וכן ביה"ד מחיל בפועל את חרם דרבנו גרשום, והוא נותן היתר רק לצרכים מיוחדים מאוד.
ואל לו לאדם לנהוג באופן פרטי ופיראטי בעניינים אלו.