ברך על המים שהכל נכנס לבית הכסא ויצא האם רשאי לברך שוב
ברך על המים שהכל נכנס לבית הכסא ויצא האם רשאי לברך שוב
שלום וברכה.
ישבתי ואכלתי במסעדה ולפני הגישו לי את המנה שבחרתי.
שהיא מחבת שהיא בתוך תנור והמנה הייתה מורכבת מי בשר ובצק שעוטף את המחבת והפנים של המנה זה בשר טחון כיצד עלי להתייחס למנה זאת האם היא חייבת בנטילה למרות שהייתה בכוונתי לאכול רק את פנים המנה?! (נטלתי ידיים למרות שעדין היא לי ספק)
אם הבצק העוטף את הבשר דק, ברכתו שהכל כי העיקר הוא הבשר.
אם הבצק העוטף הוא עבה, אע"פ שאתה מעוניין יותר בבשר, מן הראוי שתיטול ידיים ותברך המוציא ותפטור את הבשר כי זה כמו מנת פלאפל.
אם בכל זאת אתה באמת רוצה בעיקר את הבשר, תברך שהכל, שהוא העיקר ותפטור את הטפל, שבמקרה זה לדידך, הוא מעטפת הפת.
ברך על המים שהכל נכנס לבית הכסא ויצא האם רשאי לברך שוב
מהו המנהג של תימן בלאדי בנוגע לזמן הברכה על נטילת הידיים לצורך הסעודה. האם לפני הנטילה כלומר עובר לעשייתה? או שמה בין נטילה לניגוב כמנהג הספרדים?
תודה
ב. צברי
כבוד הרב שלום,
נניח שאני אוכל בורקס, שנפסק לגביו מהו שיעור קביעת סעודה (240 ג"ר) - האם שיעור זה כולל את כל המזונות שאני אוכל או רק את הבורקס? יודע כי שיעור קביעת סעודה הוא ככל שאדם מתכוון לאכול את המזון כסעודתו ואז אין שיעור (אם אכל כזית בכדי אכילת פרס), למעט מזונות שלגביהם נקבע כי יש שיעור מסויים. שאלתי - איזה עוד מזונות, חוץ מבורקס, נקבע שיעור לסעודה? האם יש פסיקה כללית למשל לפת בכיסנין בקשר לכך או רק לגבי בורקס?
שלום הרב!
א. לפני שמברכים ברכת המזון צריך לכוון לצאת ידי חובת דאורייתא?
ב. לכוון יצאת ידי חובת דאורייתא שנאמר ואכלת ושבעת וברכת? האם מספיק לכוון רק את הנוסח הראשון?
תודה!
פירוש התפילות לרבנו יהודה בר יקר:
"של כל אחד ואחד מהם. הרואה חכמי ישראל ומלכיהם בשביל מעלת החכמים אומר מעלת הגדולה ברוך שחלק מחכמתו ליראיו. וזהו כבודו של מקום ע"ש דכתוב לי בינה"
"והרואה מלכי בני ישראל אומר שחלק מכבודו ליראיו, ומלכי אומות העולם שנתן מכבודו לבשר ודם, וחכמי בני ישראל ב' א' ה' שחלק מחכמתו ליראיו, וחכמי אומות העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם"
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! האם יש במשנת הרמב"ם הגדרות הלכתיות - בוטניות לגידולים שיש לברך על פירותיהם ב"פ העץ, ולגידולים שיש לברך עליהם ב"פ האדמה? בכבוד רב ובתודה
שלום לכבוד הרב
האם דעת הרב שמברכים ברכת "שהחיינו" על הסוכה, בשעת בניית הסוכה או בשעה שיושבים בה?
תודה רבה
לק"י, כבוד מוה"ר רצון ב"ר יוסף יצ"ו, כבר שאלתיו לפני זמן בענין משקה בתוך הארוחה, בשימת לב לפסק הרמב"ם בתפלה ז, יד. שם כתבתי שבכת"י הגירסה מים, וכבודו השיבני שבהוצאת מכון מש"ה, גורסים יין. ואני נבוך בזה, כי בגוף הספר כתוב, "מים" ולא "יין", (מהדורא רביעית). וגם העיר מרי הע' מד, שבכל כת"י כתוב מים. וע"כ אודה לכבודו אם יבאר לי דבר זה, שאולי איכא טעות הדפוס בכל הספרים ברמב"ם בהוצאתכם. וזה יתכן משום שהמשך הערת הערת מרי מדברת על יין, כאילו כתוב אצלו כך. וע"כ יודיענו המורה האם צריך לתקן הספרים? בברכת דל.
שלום עליכם מורנו ורבנו!!
א.כיצד או איך נכון ללמוד את הרמב"ם (הלכות) כדי להבין אותו על בוריו?
ב. אח שלי היה במעצר צבאי, האם הוא צריך לברך הגומל?
אם אני מכינה לחמניות 2 ק"ג קמח באופן הזה:
שליש קמח תירס
שליש כוסמת
ושליש קמח תפוחי אדמה
האם להפריש חלה מעיסה זו?
האם יש לברך עליה?
מהי ההגדרה של ברכת נהנין? האם זה משהו אינדבדואלי כי ממה שאדם אחד נהנה השנה לא נהנה? לדוגמא אני נהנת מראיית קשת האם זה נכלל בהגדרה של ברכות נהנין? מי קבע את ההגדרה של כל סוג ברכה לדוגמא שברכת הריח האכילה והטעם זה נהנין מי קבע זאת?
לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א שלום רב,
א. ע"פ מורי, גבי דברים הבאים בסעודה בין מחמת הסעודה ובין לאו, בין בתוך הסעודה ובין לאחר הסעודה, האם מועילה בכוונתו של אדם לברכת המוציא על מה שיביאו(-שקובע עליהם סעודה) ובכך פוטרתן בברכת המוציא?
ב. ע"פ מורי, פירות המונחים על השולחן (כחלק מסידור הסעודה בשולחן) ,והרי הם כקינוח לאחר הסעודה, וכעת מברך המוציא ,האם פוטרתם בברכה?
ג. ע"פ מורי, אדם שבכוונתו להמשיך לאכול לחם אך נגמר מהשולחן, האם דברים הבאים מחמת הסעודה/לא מחמת הסעודה ייחשבו בתוך הסעודה ויכריע דין זה בברכתם או שמא צריכים ברכה לפניהם ולאחריהם (שכן נסתלק הלחם)?