שינה צורתו
שאלה
אנחנו לומדים את הסוגיה עכשיו של שינה צורתו, ועל פי מה שלמדנו ברמב"ם, הבנו שכל גדר שינה צורתו, שיוריד אותו ברכת שהכל, הוא רק במצב שהדבר הופך ממש לנוזל. אבל כל עוד הוא מוצק, גם עם רוסק הרבה, ישאר בברכתו הראשונה. ודין קמח הוא מכיוון שאין רגילות האנשים לאכול קמח. שאלה ראשונה האם ההבנה הזו נכונה לדעת מנהג תימן?
שנית ראיתי בספר ברכת משה שהוא כותב שעל קורנפלקס שעשוי מקמח תירס מברך שנ"ב, מכיוון שהוא ירד לברכת שנ"ב, והוא לא יכול לעלות אחרי זה בחזרה לברכתו המוקרית. ולא הבנתי למה, הרי כל הדין שמברכים עליו שהכל הוא מדין צדדי, שאין רגילות לאכלו כך, כמו קמח חיטה, אבל ברגע שכבר אין את המעכב הזה, אזי למה שלא יחזור לברכתו הראשונה?
שלישית איך כל זה מסתדר לעניין שמן, שהרי הוא שינה צורתו לגמרי לנוזל, שזה פחות מעיסה שהזכיר הרמב"ם בפרק ח הלכה ד, אם כן למה שמן מברך עליו עץ?
בתודה מראש אוהד גריידי
תשובה
קמח חיטה אין דרך לאכלו קמח, ולכן ברכתו שהכל. ואין אפשרות להחזירו למצב של חיטה, אלא הוא סוג מאפה שברכתו המוציא או מזונות.
ואילו קמח תירס, מברך שהכל, וכשעשאו מוצק, לא חזר להיות תירס, אלא מאפה של קמח תירס, ולכן ברכתו של הקורנפלקס שהכל.
השמן אינו חריג מהזית, כי הזית אגור בזמן, ואינו נחשב שינוי צורה מהזית.
