הגיע זמן מנחה ונזכר שלא התפלל גם שחרית וגם מוסף ר"ח, האם ניתן לתשלומין?
האם אחרי תפילת מנחה יתפלל תשלומין שחרית ושוב יתפלל תשלומין מוסף?
מהם הכללים ההלכתיים המאפשרים לתקן באמצעות תפילת תשלומין?
מה המיוחד בתפילת המוספין והאם שייך בה אפשרות תשלומין?
שלום לכת"ר. אמר 'ותן טל ומטר' בין איסורו שלחג לשבעה במרחשון, האם צריך לחזור? האם פוסקים כמו הרב עובדיה יוסף שלא יחזור כיוון שאין כאן קללה (רק התחשבות בעולי הרגל), או כמו 'כף החיים', שכיוון שלא תיקנו צריך לחזור (אף שלא סימן קללה)? תודה, ובברכת חורף בריא!
אם גמר תפילתו ואח"כ נזכר, אינו חוזר.
האם אחרי תפילת מנחה יתפלל תשלומין שחרית ושוב יתפלל תשלומין מוסף?
מהם הכללים ההלכתיים המאפשרים לתקן באמצעות תפילת תשלומין?
מה המיוחד בתפילת המוספין והאם שייך בה אפשרות תשלומין?
שלום כבוד הרב
רציתי לדעת האם אני יכולה לקרוא קריאת שמע על המיטה, כאשר אני ישנה בשעה 19:00 את שנת הלילה שלי וקמה בשעה 03:30 האם מותר לי לקרוא קריאת שמע על המיטה בשעה זו? אני חולה בפיברומאלגיה ודלקת בגידים ומקבלת תרופות כרוניות.
תודה רבה
שלום הרב.
כהמשך לשאלה על ברכת הכהנים - אם כך, מהי הכוונה של הגמרא באומרה כי "עיניו כהות"? משמע שיש בהבטה אל הכהנים גריעותא מסוימת? למה?
בתודה...
לכבוד הרב שלום וברכה!
ברכת כהנים
1. האם בתענית במנחה גדולה יעלו הכהנים לברך ברכת כהנים, שלכאורה רבנו כתב שאין אומרים במנחה אלא רק בנעילה, וכיון שמתפללין "סמוך לשקיעת החמה הרי זו נראת כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום ולפיכך יש בה נשיאת כפים"?
2. האם אין באמירת "כהנים" הפסק בתפילתו? הן ע"י הש"צ, ופעמים שאומר אותה אחד מהקהל? הלא אינה חלק מברכת כהנים.
שלום למארי,
רציתי לדעת מדוע בתפילה אנו אומרים אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב. הרי לכולנו אלוהים אחד. אם כן, מדוע לא אומרים "אלוהי אברהם, יצחק ויעקב אבותינו" וכיו"ב.. האם זה קשור להשגת ה'?
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
אבקש לשאול ולהתייעץ עם כבוד הרב מתוך הערכה עמוקה למסורת אבותינו ולפרקטיקה הנהוגה, בעניין הלכות עמידה בתפילת שמונה עשרה ו"השוואת הרגליים", לאור סוגיית הגמרא, פסיקת הרמב"ם ופירושיו של מארי, הרב יוסף קאפח זצ"ל.
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו.
1. כפי הידוע לי מו"ר מארי קאפח זלה"ה התנגד לאמירת הלל בברכה ביום העצמאות, מפני שהוא סבר, שאין לנו את הסמכות כמו לאנשי כנסת הגדולה להוסיף הלל בברכה. אם זו היא אכן דעתו, אז מדוע לשיטתו אין אומרים תחנון ביום העצמאות (שיח ירושלם)? מי נתן את הרשות לבטל את התחנון (כמובן לשיטת הרמב"ם ולא כשיטת האחרונים שביטלו הרבה ימים מלומר תחנון)? (ברור לי שמארי שמח ביום גדול וקדוש זה ואמר מזמורים, סעודה וכו').
2. האם כאשר יום העצמאות הוקדם עדיין לא צריך להגיד תחנון או שרק ב-ה באייר לא אומרים תחנון בין אם הוקדם בין אם לא?
שאלה א:
הלכות שבת פרק ל׳:
אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן ולבקש רחמים בשבת. ואפילו בצרה מן הצרות שהציבור מתענין ומתריעין עליהן אין מתענין ולא מתריעין בשבת ולא בימים טובים, חוץ מעיר שהקיפוה גויים או נהר, או ספינה המיטרפת בים, שמתריעין עליהן בשבת לעזור אותן, ומתחננין ומבקשין עליהן רחמים:
פירוש הרב קאפח:
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שלום רב,
אני מבקש מחילה מכבודו, אם שאלתי אינה נשאלת בחכמה, שכן בעוונותי, באתי לפני זמן לא רב בשערי ת"ת. ולגוף השאלה:
כותב אדוננו הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"א ה"ח: "וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית, ואמת אמונה בערבית--לא יצא ידי חובתו."
א) על איזו חובה בדיוק מדובר כאן ? (אם לא מדובר בתפילת שחרית וערבית - מדוע משנה הרמב"ם מלשון "ערב, בוקר, יום, לילה" שהשתמש בה לאורך פרק זה כדי לתאר את זמני ק"ש ?)
ב) מהי בדיוק אמירת "אמת ויציב"\אמת אמונה" ? האם הכוונה לברכות המלאות (המתחילות במילים 'אמת ויציב'\'אמת אמונה') ?
לדעת הרב, מותר להתפלל במניין מרפסות? (=צירוף של אנשים שרואים אחד את השני דרך המרפסות)
או חצרות?
שלום רב
1. מה דין עניית אמן בסוף הברכות כגון בתפילת עמידה בברכת שים שלום שמתפללים יחד עם השליח ציבור
האם על המברך לענות אמן לעצמו ואח"כ לברכת שליח הציבור או שיענה אמן אחד גם לעצמו וגם לברכת שליח הציבור?
2. מה דין עניית אמן בברכת המזון כשמזמן עם אלו שאין נוהגים להוציא ידי חובה.
האם דינה כמו תפילת עמידה שלדעת מארי יחיא אביץ' עונים אמן לאחר כל ברכה אחרי השליח ציבור או שלא יפסיק בעניית אמן למברך?