שאלה זו היא מפולפלת ומתוחכמת. לכאורה, אנו אוסרים גרעינים שיש עליהם מלח+קמח ומבערים אותם. כי זה חמץ גמור. אבל השואל מקשה הרי בתוך הקליפות יש גרעינים והן אינם חמץ והן העיקר. והחמץ לדבריו הוא פחות מכזית בכדי אכילת פרס. ולדעתו, מותר לגנוז גרעינים כאלה. אבל על השואל לדעת, שאם אנו מקלפים את אותם גרעינים, אנחנו נבדוק את היחס בין הגרעינים הנאכלים ובין החמץ שעל הקליפות, אינני בטוח שהחמץ הזה פחות מכזית בכדי אכילת פרס. זאת ועוד, זו אינה בגדר תערובת, כי החמץ עומד בנפרד, והגרעינים הנאכלים חבויים בקליפות ולא כתערובת, ויוצא שמקיים חמץ גמור שאינו בגדר תערובת וחייב לבערו. בנוסף לכך הרי כשאנו אומרים, שיש לבער את הגרעינים הקלויים הללו, אין כוונתו שישרפם, אלא שיאכל אותם לפני זמן אסור איסור.  ואז זה ביעור פיסי כמו שציוו חכמי ישראל.