אכן, באמת לשיטת רבנו, המצות השמורות זקוקות לשימור יתר שנאמר ושמרתם את המצות. השמירה לשם מצת מצווה, היא איננה בגדר כוונה שצריך להתכוון ולומר לשם מצת מצווה, אלא שימור יתר, דקדקנות יתר, זה הפירוש של רבנו לפסוק ושמרתם את המצות. וזה נקרא מצה שמורה. לכן אם גם חירש או ילד קטן יודעים ללוש ולאפות ממש כי הם מיומנים מאוד, אבל הם פטורים ממצוות וכוונתם אינה כוונה. לפי השו"ע מצה כזו לא נקראת מצה. כי לפי הפוסקים החולקים על רבינו, יש צורך בכוונה לשם ייחוד מצת מצווה. לכן חרש וקטן לא יכולים לסייע בלישה, לשיטתם. כי כוונתם אינה כוונה. ולכן היו שהעדיפו מצה שמורה עבודת יד בגלל שרצו כוונה לשם מצווה במהלך כל הלישה והאפייה. ואילו מצות מכונה – המחשבה היא רק בפעולה הראשונה ואח"כ המכונה פועלת מאליה כל השלבים. אבל לשיטתנו לא צריך כוונה, אלא רק שימור יתר. גם לשיטתם שצריך מחשבה, הנה בזמן שלשים את הבצק, חושבים על מצת מצווה ולאחר מכן הפעילות היא כמו סרט נע.  אותה מחשבה ראשונה עושה את המצה למצה שמורה. ולכן גם מצות מכונה יכולות להיות כשרות למהדרין לפי שיטה זו. לשיטתנו כל מצה שמורה עבודת יד או מכונה היא מצה שמורה, שראויה למצווה. יש לציין, שהרב עובדיה יוסף היה בדעה שמצות מכונה עדיפות על מצות עבודות יד בגלל ההידורים שיש בהן. כאמור, אין הבדל בין מצת מכונה למצת עבודת יד, אם באמת עבודת יד היא אמתית וטובה. 

היו כאלה שחששו בגלל הקורונה שלא לקנות מצות עבודת יד, כי לא יודעים מה מצב המשגיחים. אבל מו"ר הרה"ג שלמה מחפוד אמר לי, שאצלו מקפידים מאוד מאוד על הכללים של משרד הבריאות. ולכן בהחלט ניתן לרכוש עבודות מצות יד בהכשרו של הרב מחפוד. ביחס למצות חבורה, אין צורך בימינו די בשניים שישמרו מרחק זה מזה וכל אחד יעשה חלקו בלישה או באפייה ואין צורך ביותר מכך.