ציפייה למשיח בימי הקורונה
דווקא בימים אלה, אני רוצה לדעת איך לצפות לישועה, לגאולה, מה יהיה כשיגיע המשיח? על מה עלי לחשוב? איך לפתוח את הלב?
אנו מאמינים בביאת המשיח בכל עת. אבל אסור לנו לפתח ציפיות משיחיות בעת צרה. כבר היו דברים מעולם בקהילות ישראל השונות שבעת של צרות פותחו ציפיות משיחיות וכתוצאה מכך קמו להם לישראל משיחי שקר שגרמו לפגיעה קשה מאוד בתורה וגם בעם, כמו שבתאי צבי וכיו"ב.
גם בימי הרמב"ם היתה גזירת שמד, שהגיעה לתימן, בכל הארצות של צפון אפריקה, והאיסלם הקיצוני חייב את אבותינו להתאסלם. ובאותה תקופה צץ משיח שקר בתימן. הרמב"ם הדגול כתב לאבותינו את איגרת תימן המפורסמת שבה פרס ושטח את אמונתנו בביאת המשיח, ואת אמונתנו שהתורה שלנו נצחית ולא תשתנה לעולם, ולכן אסור להשתמד בשום פנים ואופן.
אבל רבינו באותה איגרת יצא נגד הציפיות המשיחיות. ונתן הנחיות וכלים לאבותינו לתהות על קנקנו של אותו משיח שקר, ושאותו משיח שקר היה עם ארץ גמור, ויש לסלקו ולא להאמין לו בשום פנים ואופן.
יישר כוחך שאת בעת הזאת כמו כל בית ישראל, דופקים שערי שמים, ומפשפשים יותר במעשינו, כי מצד אחד צריכים לצפות לבוא המשיח, תמיד בכל יום, ומאמינים שיבוא, אבל אסור לפתח ציפיות כאלה, כי ציפיות מוגזמות עלולות להפיל אותנו בפח.
יותר עלינו לחשוב איך לתקן את מידותינו, את מעשינו ודפוסי התנהגותנו בינינו לבין עצמנו, וכן בינינו לבין אבינו שבשמים, לשמור על קדושת מקדש מעט. זיכה אותנו ה' במקדשי מעט מפוארים, שבהם אנחנו מתכנסים שם לתפילות ברוב עם הדרת מלך, אבל הרבה מאתנו שוגים ואין נוהגים קדושה בקדושת מקדשי המעט האלו, וחושבים שבית כנסת הוא חלילה כאילו מועדון, מקום מפגש, יש שמדברים בינם לבין עצמם, ומשוחחים, ומתנהלים בצורה לא מכובדת, בעוד שלבית מקדש מעט צריך להיכנס ברגש, בחרדת קודש. ולדעת ששכינה שורה. ושכל מילותינו וכל דרכי התנהגותנו צריכות להיות מדודות ושקולות, ממש בחרדת קודש.
והנה המגיפה הזו, עשקה אותנו ממקדשי מעט, והכניסה אותנו להתבודד בבתינו, אך לבסוף אנו נשוב אליהם בצימאון אדיר, לכשיהיה מותר, אבל תוך שמירת קדושת מקדשי המעט, ותוך קדושת התפילות ותוכנן, ודרך התנהלותן.
אני מקווה וסמוך ובטוח שמעז יצא מתוק.
דבר זה ברמה של מקדשי מעט.
אבל לא נשכח בינינו לבין עצמנו, יש שנאת חינם, ויש אגו, ובני אדם מתנהגים ביהירות וזחיחות דעת, זה כלפי זה. משברים פוליטיים עם שנאה תהומית שפוגעת בעמנו.
נתפלל לאבינו שבשמים שיערה רוחו ממרומים ויגרום לכך שנשוב לדרך ה' שבה נעבוד אותו ביראה ופחד, ואהבת אמת, ונטפח את אהבת ישראל ואהבת כל אדם שמתנהל בצלם אלוקים, כי כך ציוונו בורא עולם.