דילוג לתוכן העיקרי

הטבלת כלים בעידן הקורונה

שאלה

לכבוד מורנו ורבינו עטרת ראשנו

צפיתי בתשובה שהובאה בשיעור 'הקבלת פני רבו' בנושא הפקעת כלים מצורך בטבילה (בעיקר אלו החייבים מדרבנן או מצויים במחלוקת הפוסקים).

ראשית, סליחה על אריכות הדברים.
תשובת כבודו התייחסה לשני מישורים:
התודעה לחשיבות שימור מצוות טבילת כלים - הפתרון הינו 'רדיקלי' ויש בו מעשה שיש בו כדי להשכיח המצווה.
ראשית, מאחר וכוונתי היתה לשם שמים והדברים מתועדים, רציתי לציין בפני כבודו ששאלתי הובאה כתגובה למציאות קיימת ולדברים שפורסמו ברבים על ידי גדולי ישראל, ולא חלילה ממגמה אישית, לבטל מהמצווה אלא ההיפך לשמר אותה.

הרבנות הראשית פרסמה בהנחיות באתר האינטרנט שלה את פתרון מכירת הכלים כפתרון מטבילתם כחלק ממכירת חמץ כהנחיה כללית לציבור.
וכן מכון צומת ואתר הידברות וכיכר השבת פרסמו באתרי אינטרנט שונים את העניין הלכה למעשה.

כך פורסם בשם הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, ראש בית ההוראה ורב קהילת 'אבי עזרי' - מרכז פתח תקווה, פסק הלכה שמבוסס על תשובות הרה"ג אלישיב והגרש"ז אויערבאך זצ"ל, כי מי שיש לו כלים חדשים ואין ביכולתו לטבול אותם עקב סגירת המקוואות בשל הקורונה - יפקיר בפני בני ביתו.

כפי שכבודו ציין בשיעור, השארת התודעה של החיוב לטבול כלים חשובה מאוד.
חששו של מו"ר הוא מוצדק, כי אתרי חדשות כגון ישראל היום כבר מיהרו לפרסם בכותרות "פסק הלכה: מותר להשתמש בכלים – ללא טבילה" אשר כביכול ניתן להבין שבכלל לא צריך לטבול כלים, דבר שיש בו הטעיה גדולה לציבור. ואכן השתדלתי בדבר להסב לתשומת ליבם לטעות זו.

 

אך בהמשך התשובה הצעת פתרון של "החכרת כלים" שהוא עוד בשלב הקניה. והרי לכאורה גם בזה יש מעשה שיש בו לביטול התודעה של החובה לטבול כלים?

 

ההצעה השניה שכבודו הציע בתשובה, היא לסמוך על הפוסקים - שהתירו כלי שנקנה מיהודי שקנה מגוי. וכן לסמוך כי כלים רבים לא חייבים בטבילה שנחלקו בכך חכמים (כגון כלי פלסטיק וזכוכית, שמהווים רוב מוחלט של כלי המטבח). וחוזרת קושיא לדוכתא שהרי ברמת התודעה, הסתמכות על כוחא דהיתרא במחלוקות בנושא זה, עוד יותר מפקיעים את תודעת המצווה. ומאידך, אם נאמץ מעשה שיזכיר את הטבילה בזמן הרכישה, גם הקונה כלי פלסטיק יסתייע בכך, גם מי שעד היום לא עשה - יעשה, ורמת המודעות תהיה יותר גדולה. וכן נוכל לפרסם שראוי למהדרין לכתחילה לטבול את הכלי.

ומאחר כבר פורסמו ברבים, מטרת שאלתי היא האם לבית מדרשנו נכון לברר איזו דרך מהדרכים שהיא עדיפה בהוראה בעניין זה.


בהצעתי להקים קרן בה יהיו חברים גויים השומרים 7 מצוות בני נח בלבד ופרסום נוסח שיעבור ביקורת על ידי גדולי הדור, יש עידוד לכל בית ישראל להיות מודעים לחובת הטבלת כלים, ולא שחלילה יש לבטלה. עידוד להתרחק מהגויים ומעבודה זרה וכן החדרת התודעה של מעמד בני נח. לכאורה, בגלל המציאות הקיימת כדאי לאמץ מעשה שיש בו כדי לשמר את מצוות טבילת הכלים הן ברמת התודעה והן ברמת ההבנה של הציבור כי טבילה מעשית היא העדיפה.

 

הצעתי שיעדיפו אופן שישלח טופס באימייל לקרן עם פרטיו ופרטי המתנה שברצונו לתת, ויקבל אישור חתום מהקרן שהם חפצים במתנה זו. כך תהיה מודעא שהקרן מתירה לו לזכות להם ובכך למנוע שאין זכין לגוי שלא בפניו.
ניתן גם לשלב את "החכרת כלים" באופן שהקונה ירשם באופן חד פעמי במאגר מורשי הקרן לרכישה דרך אתר האינטרנט ויקבל אישור אישי מהקרן לחכירת הכלי, לרישום הקבלה על שמו, ולשימוש בו כשומר חינם.

אשמח אם תוכל להסביר איזו דרך מהדרכים עדיפה במציאות כזו מכל האפשרויות שהעלו בפרסומים השונים.

 

ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים וירבה גבולך בתלמידים.

 

תשובה

לכב'

דן יקירי,

אני יודע שכוונתך היא לשם שמים, ויישר כוחך על הערותיך, אך שיטתנו בבית מדרשנו להיות צמודים ככל האפשר להוראות תלמודיות, וההוראה שנתנו היא להקנות לגוי בקניין כדת וכהלכה, והוא ישאיל ליהודי. אבל ע"י מכירת חמץ, המכירה שם מפוקפקת, לצערי, וכל שכן ההצעה להפקיר, והצעתך לחכירה כבר הערתי שהיא מורכבת מדי, וגם עלולה לעקר למעשה את הלכת טבילת כלים.

צא וראה, שאע"פ שבתימן סמכו על הדעה שאין חובה להטביל כלי שנקנה מיהודי, שקנה מיהודי, שקנה מגוי, ולא אימצתי אותה, רק לעת הקורונה.