לק"י
שלום וברכה
בעקבות פסיקת הרב לגבי תפילת ציבור בין המרפסות שאינם יכולים להצטרף יחד למניין,
שאלתי היא, האם כאשר ישנו מניין של עשרה כדין באחת החצרות ללא מחיצות ביניהם, ואדם רואה או שומע את המנין מחלון או מרפסת ביתו,
האם במקרה כזה גם כן דעת הרב שאינו יכול להצטרף עמהם?
א. לעניין לענות לקדיש וקדושה
ב. לעניין תפילתו שנחשב כמתפלל בציבור / עם הציבור.
ג. לעניין לצאת ידי חובת שמיעת קריאת התורה בשבת וכו'.
ד. לעניין ברכת כהנים ראיתי שהרמב"ם פסק שאין מחיצות ביתו מפסיקות (פט"ו מהל' ברכת כהנים)
ה. לעניין לצאת ידי חובת ברכות / תפילה מהש"צ.
ו. לומר קדיש מביתו והציבור שבחצר יענו אחריו.
בכל אלו האם יש נפקא מינה בין רואה או שומע ואם מפסיק דבר טינוף ביניהם.
וכן אם במקרים הללו יוצא יד"ח, האם צריך להשתדל בכל זאת ללכת למקום שבו נמצאים כולם.
אשמח לשמוע דעת הרב בעניין
בתודה מראש
א. הוא עונה לקדיש ולקדושה
ב. הוא לא נחשב כמתפלל ממש תפילת ציבור, כי אינו עמם במקום אחד, אבל הוא נחשב כמי שמתפלל עם ציבור, זו דרגה נמוכה יותר.
ג. יחיד אינו חייב בקריאת התורה.
ד. הוא כאילו מתברך ע"י הכהנים.
ה. אם הוא בגדר אינו יודע, הוא אינו יוצא ידי חובה ע"י הש"ץ, רק אם הוא עם הציבור והש"ץ במקום אחד.
ו. אסור לו לומר קדיש, כי הוא במקום אחר.
