לק"י כח למ"ט מונים לסדר "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶֽם" התש"פ

1.  שאלת חכם ותשובה מורכבת ונראה שהכל לגופו של ענין. בכלליות כל בן עדה צריך ללכת אחר מנהג אבותיו וליתר דיוק לנדון דידן כמנהג אמותיו, ועל כגון זה אמרו שאל אביך ואמך זקנך ויאמרו לך, שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך. וכבר רבינו הורה בהקדמתו לחיבור הי"ד כי התלמוד מחייב את כל ישראל ואילו מנהג בתר תלמודי, אפי' מימות הגאונים, אינו מחייב אלא את אנשי מקומו. וכבר נחלקו חכמי הזמן שלא אחת יש בעלי תשובה כ"י שנתחזקו בישיבות ואין להם מנהג אבותיהם מפורש בידם מכל מיני סיבות יש שאמרו שהולכים אחר מוצא משפחתן ויש שאמרו שהם כמי שנולדו מחדש וכגר שחשוב כקטן שנולד דמי ומנהג הישיבה ורבניה מחייבן. אולם דעת אבי מארי שיחי' ביחס למעמד הישיבות שאינן אלא כליקוטאי, ואין מנהג הישיבה מבטל מנהג אבות. אולם יש ות"ח שלמד סוגיה זו או אחרת רשאי לנהוג כהבנתו. ונכון לציין כי כבר כתבו רבים כי קבלת רבים מחייבת דוקא שהיא קבלת בני העיר כולה או רובה, אבל קבלת יחידים מן העיר כמוה כמנהג משפחה אינו נחשב כקבלת רבים, ולפ"ז רשאים בני זוג שנישאים לנהוג כפי הדין ולא כחומרת בני משפחתם (עיין טה"מ עמ' קכא בהע' י"ח משם שו"ת רב פעלים וראה עוד לשו"ע יו"ד ריד ס"ב ובפת"ת שם. וראה עוד לדוגמא מיני רבות בטה"ב ח"ב לגרע"י עמ' תיג ואילך). ואיני נכנס כרגע אם מנהג הבעל מחייב או מנהג האשה ובפרט אם בני עדות שונות בנדון זה, ועוד יש להאריך ואכ"מ.
2. הערתך צודקת שלאו כו"ע בשיטה חדא קיימי, ואולי היה מקום להעיר בהערה כי זה רק לשיטת רבינו הרמב"ם ולפניו בקודש רבותינו הגאונים רב האי גאון ורב שרירא גאון ורב סעדיה גאון ועוד ההולכים כמותו, אולם יש גישות ושיטות אחרות כפי שציינת וכשיטת ר"ת ועוד בהבנת הכלל אין למדים מן ההגדה, ואף יש שמחלקים אימתי כן ואימתי לא והיה מקום להאריך בזה, וראה תמציתן באנצ"ת ח"א ערך אגדה. וכידוע לך משער חיבורי והקדמתי כי שמתי למול פני ללכת בעיקר לאור תורת משה, כדבר המליץ ממשה ועד משה לא קם כמשה, והבן.