לא לאכול, רק לטעום, כשיעור ביצה.
וגם ביום, כי כבר התפלל שחרית, ואין גדר לא תאכלו על הדם.
ובערב, אם מחמת הצום אינו יכול שלא לאכול, יאכל ואח"כ יקרא.
אך אם יכול לקרוא ואח"כ יאכל, זהו הדרך הראוי, וכך אנו נוהגים.
וכאמור, מי שקשה ניתן להתיר לטעום בלבד.

ע"פ שיעור עיון ‏י"א אדר ב, תשע"ט